בכל שנות קיומה של מדינת ישראל, בנות דתיות תרמו לחברה הישראלית במסגרת השירות הלאומי. החוק בישראל פוטר את הבנות הדתיות משירות צבאי מתוך הבנה של המדינה כי המסגרת הצבאית אינה תואמת את אורח חייהן וכי תרומה במסגרת שתתאים לעולמן הרוחני והחברתי תהיה משמעותית יותר.
בשנים האחרונות מתגברת והולכת תופעה מדאיגה, שבה נערות רבות שהצהירו לצורך קבלת פטור משירות צבאי מטעמי דת ומעוניינות לתרום דרך השירות הלאומי, נקראות לראיון נוסף בלשכת הגיוס בניגוד לחוק.
בנות רבות מדווחות על תחקיר באווירה לא נעימה, שכולל שאלות בעניינים פרטיים, בחינה הלכתית מדוקדקת ואף ניסיונות שידול ושכנוע כי שירות צבאי אינו מהווה בעיה לבנות דתיות, זאת בניגוד לתפיסה הרווחת בקרב הציבור הדתי, ההורים והמחנכים.
ארגון חותם מעניק לך ליווי אישי וסיוע משפטי במטרה לשמור על זכויותייך הדתיות ועל זכותך החוקית לקבל פטור מצה"ל ולשרת במסגרת השירות הלאומי.
החל מגיל 16.5 את נחשבת כמלש"בית, כלומר 'מועמדת לשירות ביטחון'.
קצת אחרי גיל זה תקבלי לביתך זימון לצו ראשון, שמטרתו היא היכרות ראשונה של הצבא עם המלש"ב בכדי לקבל עליו נתונים ומידע ראשוניים, דבר שמסייע לנתב אותו בהמשך הליכי המיון. הצו הראשון כולל ראיון אישי, בדיקות רפואיות ומבחנים פסיכוטכניים.
בהמשך (בסוף כיתה י"א בדרך כלל) מזומנות המלש"ביות גם ליום המא"ה (יום מיון, איתור והתאמה, שמסייע לצבא למיין את המלש"בים לתפקידים מתאימים על ידי מבחנים וסימולציות) וכן מקבלות לביתן שאלון מנילה (שאלון העדפות על מגוון התפקידים שלצה"ל יש להציע) לצורך התאמה של התפקיד הצבאי לכל מלש"בית.
אם את מבקשת לקבל פטור מהשירות הצבאי על רקע דתי, את צריכה, לאחר שהגעת לגיל 16.5, לגשת לבית דין רבני ולחתום שם בפני דיין על תצהיר, שעל פיו את אינך נוסעת בשבת, את שומרת על כשרות בבית ומחוצה לו, וכי 'טעמים שבהכרה דתית' מונעים ממך להתגייס, כלומר, יש לך קושי לשרת בצה"ל מסיבות דתיות.
התצהיר הזה צריך להגיע לידי הצבא. הכי טוב להעלות אותו באתר או באפליקציה 'מתגייסים' באזור האישי (הסיסמה נמצאת על צו ראשון ואפשר גם לקבלה במוקד מיטב - 1111) אפשר לשלוח בדואר רשום ואפשר (לא מומלץ) להביא אותו פיזית ללשכת הגיוס.
חשוב מאוד:
אם שולחים, יש לשלוח בדואר רשום ולשמור את האישור על קבלת הדואר על ידי הנמען.
אם מביאים אותו ידנית, ניתן להגיש אותו לשומר בכניסה ללשכה, ואי אפשר לחייב אותך להיכנס ללשכה. יש לבקש אישור על מסירת התצהיר.
על פי החוק, שלב זה אמור להיות השלב הסופי מבחינתך, ואת אמורה לקבל לאחר זמן מה את הפטור לביתך.
סיבוכים
יש סיכוי לא קטן שבמקום הפטור, תקבלי לביתך זימון ל'ראיון מצהירת דת'. למה? או בגלל שיש לצבא חשד כלשהו שהתצהיר שלך הוא כוזב (בגלל תיכון חילוני, הגעה לצו ראשון, תמונות לא צנועות ברשת או אינדיקציות אחרות) או פשוט כי עלית בגורל להיות מזומנת לראיון גם ללא כל סיבה נראית לעין.
אם תגיעי לראיון, תישאלי ככל הנראה שאלות ממספר תחומים:
בתום הריאיון או בחודשים שלאחר מכן תקבלי תשובה האם אכן מאשרים לך את הפטור או שמא זכותך לפטור נשללה ומגייסים אותך.
מה אפשר לעשות
כארגון ציבורי העוסק בענייני זהותה היהודית של המדינה אנחנו עוסקים בין השאר בנושא גיוס בנות דתיות לצה"ל, ובמסגרת זו אנו גם מעניקים סיוע משפטי לבנות שרשויות הצבא מקשות עליהן לקבל פטור על רקע דתי.
לכן, אם קיבלת זימון לראיון, או אם משום מה נאמר לך שאינך זכאית לפטור ואת חושבת שנעשה לך עוול, את מוזמנת לפנות אלינו, בטלפון, במייל או באתר 'חותם', ונשמח לסייע לך
מה אנחנו נעשה?
לאחר בחינת פרטי המקרה הספציפי שלך, אנחנו נחליט יחד איתך ועם הורייך האם לפנות ללשכת הגיוס על ידי עורך דין מטעם הארגון בדרישה לבטל את הריאיון, או שעדיף שנכין אותך ואת בני משפחתך לריאיון ונלווה אתכם לאורך התהליך עד לקבלת הפטור המגיע לך בחוק.
בכל מקרה של התייחסות פוגענית או לא-ראויה כלפייך מצד הצבא, חשוב כי תגישי קבילה לנציב קבילות החיילים של משרד הבטחון. נציב הקבילות מטפל גם בפניות מלש"בים – מועמדים לשירות בטחון.
מדובר בהליך פשוט של מילוי טופס ושליחתו במייל, אשר עובר לנציב קבילות החיילים לצורך בירור מול הצבא (הצבא כפוף למשרד הבטחון).
כל קבילה שכזו עולה למשרד הבטחון לאלוף במילואים (נקח"ל – נציב קבילות חיילים) שמטפל בה בכובד ראש, מברר מה בדיוק קרה ולמה, ומנחה את היחידה הצבאית (במקרה של מלש"בים: יחידת "מיטב") לתקן את הליקוי. חשוב להבין כי ליקוי שנראה שטחי – מלמד לעיתים על בעיית עומק.
את הקבילה רצוי להגיש בטופס הפורמט של נקח"ל. אך יש לדעת כי ניתן להגישה גם בטקסט חופשי למייל של נקח"ל nakhal@mod.gov.il
ניתן לפנות אלינו בטרם הגשת הקבילה בכדי להיעזר במילוי הטופס, ולליווי בהליך הקבילה.
איך זה מסתיים?
מקרים רבים שטופלו על ידי ארגון חותם, הסתיימו בביטול הזימון לראיון וקבלת פטור ללא תהליך ממושך. במקרים מורכבים יותר אנו פועלים לקבלת הפטור לאחר קיום ריאיון או בהתערבות משפטית נוספת של הארגון. רק אחוז קטן מהבנות שהצהירו וזומנו לריאיון גויסו בסופו של דבר, וזאת לאחר שהוכח מעל לכל ספק שהן אינן עומדות בקריטריונים על פי החוק.
*אנו מכבדים את פרטיותך, פרטייך יישמרו חסויים
לפניות: 073-3904102
החוק בצד שלך! אם את שומרת שבת וכשרות והצהרת שטעמים שבהכרה דתית מונעים ממך לשרת שירות צבאי – את זכאית לפטור משירות צבאי על פי חוק.
בלי פאניקה. על פי החוק לא ניתן לבטל פטור משירות צבאי מטעמים שבדת אם לא הוכח כי הוגש תצהיר כוזב. במידה והתצהיר שמסרת בבית הדין הרבני נאמן למציאות – אין לך ממה לחשוש.
לרוב מתקיימים שני סוגים של ראיונות:
בוגרות מאולפנה הנחשבת לאולפנה תורנית עוברות ראיון קצר שנמשך דקות בודדות שבו הן נשאלות על קיום המצוות של בני המשפחה, כיסוי ראש של ההורים ומקומות הלימוד של האחים. כמו כן בראיון כזה תישאלי מדוע את לא רוצה לשרת בצה"ל ומדוע את חושבת שכדתייה יש לך בעיה לשרת.
שאר הבנות יעברו ראיון ארוך יותר הכולל שאלות על אורח החיים שלהן ושל משפחתם, על בית הספר שבו למדו ובחינת ידע הלכתי וקיום מצוות, כמו למשל:
חשוב שתדעי:
הדבר החשוב ביותר הוא שתיצמדי להצהרה שלך – שיש לך בעיה וקושי רב לשרת בצבא בגלל אורח החיים הדתי שאת מקיימת ובשל הקושי להתערות בסביבה חילונית שאינה תואמת את אורח חייך.
שאלות ותשובות
ככלל, על פי החוק, יש להישמע לכל צו המגיע מרשויות הצבא.
בפועל, גם אם לא תלכי לצו ראשון לא יאונה לך כל רע (מלבד זימונים חוזרים ונשנים שיגיעו לביתך), ובלבד שתטפלי בנושא ההצהרה והפטור, ולא תזניחי את זה.
עד 90 יום לפני מועד הגיוס אפשר להגיש את ההצהרה. כמובן שלא מומלץ לחכות למועד זה, אלא כדאי לסדר את העניין כמה שיותר מוקדם.
כאמור, על פי החוק, אפשר להגיש את ההצהרה עד 90 יום לפני מועד הגיוס. זה אומר, שאפשר כמובן להתחרט גם אם התחלת בהליכי המיון. עם זאת, תהיי מוכנה לזה שזה ידליק "נורה אדומה" אצל רשויות הגיוס, שכנראה יזמינו אותך לראיון, וינסו להבין מה פתאום שינית את דעתך.
כפי שכתבנו לעיל, על פי החוק, יש להישמע לכל צו המגיע מרשויות הצבא. בפועל, לא יבואו לקחת אותך בכח לראיון. אבל אם זה לא יטופל, בין אם על ידי הליכה לראיון ובין אם על ידי פנייה משפטית, בסופו של דבר יגייסו אותך.
בדיוק בגלל מקרים כאלו, אנחנו מאוד ממליצים לשלוח את ההצהרה בדואר רשום ולא להגיע בפועל ללשכה.
את ממש לא חייבת לענות על שאלות שמטרידות אותך או חודרות לפרטיותך. ובוודאי שאינך צריכה לתת את הפלאפון בשביל שיחטטו לך בו. אי אפשר לעשות דבר שכזה ללא צו של בית משפט.
החוק לא מגדיר ענייני צניעות כמדד לקבלת הפטור, אבל משום מה בצה"ל כן חושבים שהם יכולים להחליט מי דתייה ומי לא לפי רמת הצניעות. לכן תצפי לאפשרות שיקשו עלייך לקבל את הפטור. במקרה שכזה, בהנחה שאת אכן עומדת בדרישות החוק (שבת, כשרות וסיבות דתיות לאי הרצון להתגייס) את מוזמנת לפנות אלינו לסיוע.
הבירור שנעשה בראיונות, כולל גם בדיקה של רמת הידע של הנערה. הרבה מהשאלות הן כאלו שלא כל נערה דתייה יודעת לענות עליהן. זו אחת הסיבות שאנחנו ממליצים להתקשר אלינו לפני הריאיון, בכדי שנעזור לך להתכונן.
