היחידה הארצית לאכיפת חוק איסור הונאה ברבנות הראשית לישראל הטילה בשנים האחרונות אלפי קנסות על בעלי עסקים בסך כולל של אלפי שקלים. חלק מהעסקים שעליהם הוטלו הקנסות הציגו את עצמם ככשרים אף שלא הייתה להם תעודה של הרבנות המקומית, ועסקים נוספים הציגו תעודה שאינה בתוקף. לפי החוק, לנקנסים יש אפשרות להודיע על רצונם להישפט על העבירה, אך מנתונים שהגיעו לידי וואלה!NEWS עולה כי ב-16 השנים האחרונות ביקשו יותר מאלף בעלי עסקים להישפט על קנסות שקיבלו מיחידת האכיפה ברבנות – אך בפועל נשפטו רק בודדים מהם. הסיבה למחדל היא עומס העבודה הכבד בפרקליטות, שלא הצליחה לטפל בבקשות הנקנסים להישפט. כך נוצר מצב שמאות קנסות לא שולמו, ומאחר שמבצעי העבירה לא נשפטו, חלפה תקופת ההתיישנות והקנסות בוטלו כליל.
כבר ב-2008 מתח מבקר המדינה ביקורת על התנהלות הרבנות ומשרד המשפטים בעניין, וכעת נראה כי הנקנסים החלו להיות ערים לביטול הקנסות – והם מבקשים להישפט כדי להתחמק מענישה ומתשלום. בביקורתו מ-2008 ציין המבקר כי בהיעדר טיפול משפטי, "נסללת הדרך בפני עוברי עבירות מנהליות לחמוק מלתת את הדין על מעשיהם". הביקורת לא הועילה, ובעלי עסקים המשיכו לקבל קנסות, ומי שרצה להתחמק מהתשלום היה צריך רק לבקש להישפט.
"מדובר בשערורייה", אמרו בארגון 'חותם', שפועל להשבת היהדות למרכז סדר היום הציבורי. "לא ייתכן שמשרד המשפטים, שהוא האמון על מדיניות אכיפת החוק, יזניח במשך שנים טיפול בפורעי חוק בתחום שבו ישנה הונאה כה משמעותית לציבור רחב ומגוון במדינת ישראל. מדיניות אי השפיטה של משרד המשפטים הביאה לכך שבתי עסק המשיכו להונות אזרחים תמימים בנושא הכשרות, תוך קריצת עין מהמשרד שמתעלם במפגיע מרמיסת החוק ופגיעה בצרכני הכשרות".
מהרבנות הראשית לישראל נמסר: "לאורך השנים, פרקליטות המדינה טיפלה בהגשת כתבי אישום בגין עבירות לפי חוק איסור הונאה בכשרות, לרבות במקרים בהם נקנס ביקש להישפט. לנוכח העומס הרב הרובץ לפתחה של הפרקליטות, נערכה הרבנות הראשית בשנתיים האחרונות להכנת מכרז מורכב לגיוס עורכי דין חיצוניים, שישמשו כתובעים פליליים לפי החוק האמור, יסייעו באכיפתו, ואשר פעילותם תהיה בפיקוח הפרקליטות והרבנות הראשית. לאחרונה, הושלמה עבודת הכנתו של המכרז שארכה, מטבע הדברים, זמן רב ודרשה השקעה רבה. במקביל אותר תקציב מתאים להפעלת הפרויקט, המהווה שיעור לא מבוטל מתקציבה השנתי של הרבנות הראשית. נבקש להדגיש כי בכל מקרה עיכובים בהגשת כתבי אישום לפי החוק, במקרים שבהם הוטל קנס כספי, אינם מהווים פגיעה בזכות מזכויותיו של הנקנס, אלא לכל היותר יש כאן פגיעה מסוימת ביעילות אכיפת החוק, אשר כאמור באה אל פתרונה בימים אלו".
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "בשל עומס העבודה הרב בפרקליטות המחוז ובשים לב למדיניות תעדוף התיקים בפרקליטות, הוחלט בעבר במשרד המשפטים לקדם את הטיפול בהגשת כתבי אישום בנושא זה על ידי מיקור חוץ. בימים אלה, החלטה זו נבחנת מחדש".
למעבר לקריאת הכתבה באתר 'וואלה'>>
