פורום חותם משיב לטענות דו"ח מבקר המדינה בעניין אחריות מערכת הכשרות לאבדן מזון בישראל ומפריך את טענותיו אחת לאחת.
הדו"ח שפורסם לאחרונה, מקדיש פרק מיוחד העוסק באבדן מזון - השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות. פורום חותם, שמטרתו להציג עמדה מקצועית-הלכתית בסוגיות אקטואליות, הוציא כעת נייר עמדה הלכתי המתייחס אחת לאחת להאשמות כלפי מערכת הכשרות בישראל באבדן המזון.
על פי נתוני המבקר, בישראל מושמדים מדי יום מטעמי כשרות כ-2%-1% מכלל התוצרת של פירות וירקות. המבקר מפנה את האצבע המאשימה כלפי "שני סעיפי הכשרות העיקריים שבעטיים מושמדת או אובדת תוצרת כיום הם "תרומה גדולה ותרומת מעשר" ו"איסור ערלה". אשמה נוספת היא מצוות השמיטה "הכוללת את האיסור לעבוד את האדמה ולשווק את תוצרתה בכל שנה שביעית", מציין המבקר בדו"ח.
המבקר ממשיך בדו"ח "נמצא כי אף ששיעור משמעותי מהתוצרת הנפסלת למאכל או לשיווק בשל איסור ערלה או שמיטה ראויה למאכל אדם ולעתים אף הנה באיכות גבוהה - לא בחנו המשרד לשירותי דת, הרבנות הראשית, משרד החקלאות ומועצת הצמחים את האפשרות להפנות תוצרת זו, בכפוף לדרישות ההלכה, להאכלת נזקקים, יהודים או שאינם יהודים. על כן רובה הגדול של תוצרת זו אובד או מופנה להטמנה באתרי פסולת - על כל ההשלכות החברתיות, הכלכליות והסביבתיות הכרוכות בכך" מסיים המבקר.
"חשוב לזכור שעל פי ההלכה, איבוד מזון האסור באכילה אינו נכלל בציווי התורה "בל-תשחית" " נכתב בנייר העמדה, "כפי שגם השחתת מזון נגוע ע"י פקחים של משרד הבריאות אינה נכללת בציווי זה. ישנם מקרים בהם ניתן ליישם פתרונות הלכתיים מקובלים ומרווחים, שביכולתם לתת מענה חלקי או מלא למניעת איבוד מיותר של תוצרת מסיבות הלכתיות" מוסבר בדף העמדה.
"הדו"ח מתייחס כאילו ההלכה מאפשרת ומתירה השחתת מזון ופשוט מציגה את הדברים בצורה לא נכונה" – מסבירים בפורום חותם. "בל תשחית הוא איסור תורה ברור, והוא נר לרגליו של עם ישראל, הרבה לפני שארגונים כאלה ואחרים דיברו על זה. אם יש דברים שאסורים באכילה, לא חל עליהם איסור בל תשחית".
בנייר העמדה מופרכות ההאשמות הגדולות ומוסבר שחלק מהמקרים אינם ניתנים לפתרון, לעומת אחרים שלא מהווים בעיה כלל וכלל. "הערלה – הוא איסור גמור שאין לו פתרון בשום צורה שהיא ואי אפשר לתת לגוי לאכול מהפירות. הפתרון העיקרי לתרומות ומעשרות הוא האכלתן לבהמת כהן, פיתרון שדורש הערכות. מעבר לזה שההנחיות של הרבנות, הם שלא מפרישים פירות סוג א', אלא רק סוג ב' – אותם אי אפשר לשווק מבחינה מסחרית. אם יעבדו לפי ההנחיות, לא יגרם להשחתת מזון מבחינת כלכלית. עניין ההאשמות בשנת השמיטה –
שנה זו, אינה אמורה לגרום להשמדת תוצרת חקלאית מכל סיבה שהיא. אדרבה במצוות השמיטה ישנו ציווי ייחודי שלא לגרום לאיבוד פירות שגדלו בשנה זו וכן שלא לאבד ירקות שנקטפו בשנה זו, מפאת קדושתם המיוחדת. גם הוצאת אחוז מסוים מהפירות כתרומות ומעשרות, מצומצם בשנה זו רק לחלק מהתוצרת " –הם מסכמים.
לצפייה בדף העמדה של 'פורום חותם' בעניין הנ"ל
