בפרשת תרומה הקב"ה מצווה אותנו לבנות את המקדש ואת כליו.
הכלי הראשון שהקב"ה מצווה לעשות הוא ארון העדות שמסמל את התורה משום שבתוכו היו לוחות הברית וספר התורה.
מידותיו של הארון היו חצויות ולא שלמות והן מבטאות את ההבנה שכדי לזכות לתורה אנו צריכים תמיד להרגיש חצויים ולא שלמים - "וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ", ככל שנרגיש חצויים כך נוכל להתקרב לשלמות האמיתית.
התורה שלנו היא אלוקית ונצחית ויש בה עומק אין סופי, לכן ככל שנתמלא בענווה, נרגיש שאנחנו רק בחצי הדרך, נדע ונזכור שתמיד יש לנו מה ללמוד ולאן לשאוף, כך נהיה בתהליך מתמיד של שאיפה לשלמות במידותינו וממילא כל אישיותנו תהיה כמו הארון שנושא את התורה הנצחית בכל צעד וצעד שנעשה בחיינו.
בת השירות היקרה,
היציאה לעולם הגדול בשנת השירות כרוכה בהתמודדויות שונות ואתגרים רבים, הקשר לתורה מסוגל לעזור לך לצלוח אותן ולגדול מהן. ככל שתתמלאי בענווה, תזכרי שתמיד יש לך מה ללמוד ולאן לשאוף בעולמות הרוח האינסופיים של התורה, כך תהיי מחוברת לערכי הנצח של עם ישראל וכל אישיותך תהיה כמו הארון שנושא את התורה ואת דבר ה' בכל מקום בו את נמצאת.
