בפרשת תצוה אנו קוראים על בגדי הכהן הגדול. חז"ל מלמדים אותנו שכל אחד מהבגדים נועד לבטא משהו רוחני שמזכיר לנו לכפר על המידות והמעשים שלנו.
אחד מבגדי הכהן הגדול היה מעיל האפוד שהיה עשוי מתכלת, מלשון תכלית. מעיל נקרא כך משום שלובשים אותו מעל כל הבגדים, אך מעיל זה גם מלשון מעילה.
חז"ל מלמדים אותנו שלבישת המעיל מכפרת על לשון הרע - הדיבור הוא ביטוי של הנשמה והתכלית שהיא אמורה לממש בעולם ודיבור לשון הרע הוא מעילה בתכלית הנשמה והדיבור.
לאדם יש מלבושים שונם שמבטאים את המצב בו הוא נמצא בחיים - בגדי ספורט, בגדי שבת, בגדי שינה, בגדי מלכות ועוד. בגד זה מלשון בגידה כי הוא לבוש חיצוני שמכסה את הפנימיות שלנו ועלול להשכיח מאיתנו את הנשמה הפנימית שבתוכנו ואת התכלית שלשמה הקב"ה ברא אותנו.
לכן, התפקיד שלנו בכל מצב שבו נהיה – שהפנימיות תבוא לידי ביטוי בחיצוניות, שאנחנו נשפיע על הבגדים ולא הבגדים ישפיעו עלינו.
חוסר הרצון לממש את התכלית שלנו זה בעצם מעילה ביעוד שלנו, האישי והלאומי. לבישת מעיל מתכלת ע"י הכהן הגדול נועדה להזכיר לנו שלכל אחד מאיתנו יש תכלית שמסוגלת להעלות אותנו מעלה מעלה.
בת השירות היקרה,
הרבה פעמים אנחנו עוטים על עצמנו מלבושים שונים שמכסים את הפנימיות שלנו. מצד אחד הנשמה הפנימית שלנו היא כל כך קדושה ועליונה שלא ראוי להחפיץ אותה ולחשוף אותה לכל אחד, אך מצד שני אסור לנו להתבלבל ולחשוב שהלבוש החיצוני שלנו מבטא את מי שאנחנו. אנחנו צריכים להשפיע על הבגדים ולא שהבגדים ישפיעו עלינו. ככל שהפנימיות שלנו תתגלה כלפי חוץ, כך תכלית הנשמה שלנו תתגלה ותאיר החוצה לכל הסובבים אותנו בכל מקום בו נהיה.
