ההשגחה העליונה מגלגלת את יוסף לתוך בית המלוכה של מצרים ולעומק התרבות המצרית הבהמית, החומרית והשפלה, תרבות ריקה מתוכן שכולה מלאה ביופי חיצוני, תרבות שבה אין אלוהים מלבד פרעה.
אך למרות שהוא חי שם שנים רבות הוא לא נותן לתרבות הזו להשפיע עליו, הוא לא מתרשם ממנה ולא מתכופף בפניה, יוסף מקפיד להזכיר שם שמים בכל עת, גם ברגעים שזה לא כל כך פופולארי ובמצבים שעלולים לסכן אותו.
יוסף, ששם שמים שגור על פיו ורואה בכל צעד שלו את השגחת ה' וניסיו, שומר על התרבות והזהות היהודית שלו, ובסופו של דבר הוא אף מצליח להנחיל ולהשפיע את אותה תרבות אמונית על מצרים ועל העולם כולו.
פרשת מקץ תמיד נקראת סמוך לחנוכה, וכמו יוסף, כך גם המכבים מלמדים אותנו, ששמירה על התרבות והזהות היהודית שלנו בטהרה עתידה להאיר לנו ולעולם כולו.
בת השירות היקרה,
בשירות הלאומי את נחשפת לדברים חדשים ונפתחת בפני תרבויות שונות. להיפתח, ללמוד ולהכיר את המגוון הרחב שיש בעם ישראל זה דבר חשוב ומבורך.
אך דווקא כאן יש לך תפקיד חשוב, לשאת בגאון את דגל התרבות היהודית. כמו המכבים וכמו יהודית מבית חשמונאי, יש לך תפקיד לקרוא בקול גדול בשם ה', להביא את הרוח הגדולה של עם ישראל ולהאיר את הזהות היהודית שלך ושל כל הסובבים אותך.
