אחד הדברים שגורמים לילדים להתגלגל מצחוק הוא כאשר מכסים את הפנים עם הידיים ומגלים אותם בפתאומיות.
גם אצל מבוגרים זה כך - כאשר יש משחק כדורגל ונדמה שהולכים להפסיד ופתאום ברגע האחרון מנצחים זה מביא לפרץ צחוק ושמחה גדולים יותר מאשר אם הניצחון היה גלוי וידוע מראש.
בפרשת וַיֵרָא, לאחר שנים רבות של עקרות ועצב, כנגד כל הטבע האנושי, כשהם מבוגרים מאוד, אברהם (בן 100) ושרה (בת 90) חובקים בן. לבן הזה, שהוא בעצם היהודי הראשון בעולם, קוראים יצחק.
חז"ל מספרים לנו שלאחר לידתו של יצחק, בא לעולם אור גדול והרבה צחוק של שמחה - הרבה עקרות נפקדו עם שרה, חירשים חזרו לשמוע ועיוורים חזרו לראות, כי האור שבא מתוך החושך והשמחה והצחוק שבאים מתוך קושי והסתרה יש להם עוצמה הרבה יותר גדולה על כל מציאות החיים שלנו.
בת השירות היקרה,
בחיים בכלל ובשירות הלאומי בפרט יש לנו לעיתים קשיים, התמודדויות ומצבים של חושך, זה עלול למלא אותנו בדאגה, חרדה, יאוש ועצבות.
חז"ל מלמדים אותנו ש"יצחק" זה גם אותיות "קץ-חי", כי דרך לידתו של יצחק אבינו, אבי האומה, אנו לומדים שגם במצבים הכי מכוסים וחשוכים שיש לנו בחיים ונדמה לנו שעוד רגע מגיע הקץ, פתאום ברגע אחד הקב"ה הופך את הכל ומגלה לנו אור גדול מתוך החושך, אור שימלא אותנו בצחוק, צחוק שמלא אמון בטוב שבמציאות ובכוחות שה' נטע בנו לגלות את האור מתוך החושך, "אז ימלא שחוק פינו..."