בפרשת ויצא יעקב אבינו יוצא לעולם הגדול ולאתגרים שהוא טומן בחובו. לאחר 14 שנה שהוא יושב באוהלה של תורה, בבית המדרש של שם ועבר, הוא מתחיל את מסע החיים שלו בבניין האומה הישראלית.
המקום הראשון שיעקב אבינו מגיע אליו זה לבית לבן הארמי. במשך 21 שנה שהוא חי שם לבן לא מפסיק לרמות אותו - הוא נותן לו את לאה במקום את רחל, מחליף כל הזמן את משכורתו, לא עומד במילה שלו וכך הוא חי חיים רדופים ברמאות.
באופן טבעי, אדם שחי בחברה של רמאים או שיש לו שותף רמאי, הוא גם עלול לפתח תכונות של רמאות ורשעות "כדי לשרוד", אך עם כל זאת, יעקב אבינו לא נותן לרמאות של לבן לחדור ללבו, לקלקל את דרכיו ולהשחית את מידותיו.
חז"ל מלמדים אותנו שמה שנתן את הכח ליעקב אבינו זה החיבור לאוהלה של תורה. גם כשהוא יצא מבית המדרש הוא מעולם לא עזב את האוהל, הוא הלך איתו לכל מקום. במקום שהמציאות העקומה תעקם אותו, היה לו את הכח ליישר את אותה. ולא בכדי הוא זה שזוכה להקים את עם ישראל שנקראו ישרים ומגמת חייהם היא ליישר ולתקן את העולם.
בת השירות היקרה,
היציאה לשירות הלאומי, מה"חממה" החינוכית והרוחנית, עלולה להיות מלווה במשברים גדולים. במציאות היומיומית את עלולה להיפגש עם לא מעט חוסר צדק וחוסר יושרה, זה עלול חלילה לחדור אלייך.
ככל שתהיי מחוברת לאוהלה של תורה, אוהל שמלא בתום, בטוב, ביושר, בצדק, בקדושה, בטהרה, במוסר אלוהי ואהבת ישראל, כך תקבלי כוחות לרומם את המציאות לתיקון ולטוב. ובמקום שהמציאות המקולקלת תשפיע עלייך את תשפיעי עליה ותרוממי אותה, בכל מקום בו את נמצאת.
