השבת הראשונה של השנה נקראת "שבת שובה", על שם הפטרת "שובה ישראל עד ה' אלוהיך" שאנו קוראים השבת וגם מפני שהיא נמצאת בתוך עשרת ימי תשובה – בין ראש השנה ליום הכיפורים.
המעניין הוא שבשבת שובה, שהיא מלשון לשוב לאחור, כמעט תמיד אנו קוראים את פרשת וילך, שזה מלשון ללכת קדימה. לשוב לאחור וללכת קדימה אלו שתי פעולות הפוכות, אך האמת היא שיש ביניהן קשר.
שבת שובה היא השבת הראשונה שפותחת לנו את השנה והיא מגלמת בתוכה שני כוחות חשובים שיש בנו – לשוב וללכת.בימים שבין ראש השנה לכיפור יש לנו הזדמנות לשוב ולהתחבר למקור האלוהי ממנו נוצרנו ואליו אנו שייכים. ככל שנהיה מחוברים למקור ונשוב אליו כך נקבל את הכח ללכת ולהתקדם בשנה הבאה עלינו לטובה.
בת השירות היקרה,
בכל מקום בו את נמצאת ומשרתת את עם ישראל, תמיד תזכרי שמה שנותן לך את הכח והיכולת להתקדם קדימה זה דווקא היכולת לעצור מדי פעם ולשוב למטען הערכי שממנו את מגיעה, למקור האלוהי שממנו נוצרת, שהוא זה שנוטע בך את הכח לתת ולהשפיע מהטוב שיש בך. היכולת לשוב היא זו שמעניקה לך את הכח ללכת קדימה ולהתקדם – לשוב וללכת.