בפרשת בֹּא, פרעה מכנה את מכת הארבה "מכת מוות" - "וְיָסֵר מֵעָלַי רַק אֶת הַמָּוֶת הַזֶּה".
שבע המכות הקודמות היו מאד קשות, המצרים היו מוכים וחבולים וארץ מצרים הייתה מלאה הרס וחרבן, אז מה הקושי המיוחד במכת הארבה, שבשונה מכל המכות, דווקא אותה פרעה מכנה מכת מוות?
כל המכות שהיו עד כה הביאו הרס וחרבן, אך זה היה ניתן לשיקום ותיקון, אבל מכת הארבה פגעה בכל הצומח, כל מה שהיה ירוק ויש בו צמיחה, הארבה אכל הכל וחיסל את יכולת השיקום והתיקון.
כאשר פרעה רואה שכל יסוד הצמיחה הולך לאיבוד, שהיכולת לצמוח ולהצמיח מחדש הולכת ונאבדת זה כבר מוות, כשאין יכולת תיקון וצמיחה זה כבר איבוד כל יסוד החיים כולם, במכת הארבה פרעה הבין שהוא איבד את יכולת הצמיחה והתיקון.
את פרשת בא תמיד אנו קוראים בתקופה שבה הכל ירוק מסביב, מלא צמיחה, לבלוב וחיים והיא מלמדת אותנו, דרך מכת הארבה, שהקב"ה נתן לנו יכולת לצמוח ולהצמיח את עצמנו כל פעם מחדש. גם כשהיה נדמה שעם ישראל הולך ונאבד, בזכות החיבור לקב"ה, שהוא מקור החיים, הוא צמח והצמיח את עצמו כל פעם מחדש.
בת השירות היקרה,
בשירות הלאומי ניתנת לך ההזדמנות לצמוח ולהצמיח. העשייה והנתינה מסוגלים להעניק לך את היכולת לפרוח וללבלב, להצמיח את עצמך ולהצמיח אחרים. גם אם לפעמים נדמה לך שפוקדת אותך "מכת ארבה" שמאיימת לחסל את יכולת הצמיחה שלך, תזכרי שככל שתהיי מחוברת לקב"ה, למקור החיים, כך תוכלי לצמוח מחדש ולזכות לחיים מלאה פריחה ולבלוב.
