על הפסוק: "כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת" דרשו חז"ל: "מלמד שכל ישראל ראויים לישב בסוכה אחת". איך כל ישראל יכולים לשבת בסוכה אחת?
ארבעת המינים כוללים: לולב – שיש לו טעם ואין לו ריח, הדס – שיש לה ריח ואין לה טעם, אתרוג – שיש לו גם טעם וגם ריח וערבה – שאין לה טעם ואין לה ריח (בימינו היינו שולחים אותה לבדיקת קורונהJ).
ארבעת המינים הם כנגד סוגים שונים של אנשים שקיימים בעם ישראל, יש אנשים שיש להם יותר טעם וריח ויש כאלה שפחות, כל אחד לפי כבודו ומעלתו.
במהלך השנה כולה קשה לראות איך הסוגים השונים של האנשים יושבים ביחד תחת קורת גג אחת, אבל בסוכות אנחנו קושרים את כל ארבעת המינים, כי רק כשהם אגודים ביחד אפשר להרגיש את סוכות הוא זמן שמחתנו.
באופן מעשי אי אפשר שכל עם ישראל ישב תחת סוכה אחת, אבל אם אנחנו חיים בתודעה שיש בינינו קשר בל ינותק וקושרים את עצמנו לכלל ישראל, זה נחשב כאילו כל ישראל נמצאים איתנו בסוכה - "אמר הקב"ה: יקושרו כולם אגודה אחת והן מכפרין אלו על אלו ואם עשיתם כך, אותה שעה אני מתעלה".
בת השירות היקרה,
בשירות הלאומי אנו מגלים כמה עם ישראל קשור ואגוד אחד בשני וכמה הקשר הזה הוא הכרחי. בכל מקום בו את משרתת את שותפה לחיזוק הקשר הזה ואת מסוגלת לאגוד את כל ישראל תחת סוכה אחת, סוכת השירות הלאומי.
