שתי תפישות אידיאולוגיות גדולות ניסרו בחלל העולם היהודי בתקופתו של מרן הרב זצ"ל ומשכו בעקבותיהן את הדור הצעיר: הציונות והסוציאליזם. אולם דומה כי שונה בתכלית היא התייחסותו של הרב אל כל אחת מהן. יחסו לתנועה הציונית בא לידי ביטוי רחב בכתביו ובמפעל חייו של הרב זצ"ל, בעוד שביחס לתנועות החברתיות ניתן לשמוע "שתיקה רועמת" רבתי . מעטות מאד ההתייחסויות אל הסוציאליזם, וכמעט כולן – עקיפות וחלקיות . אולם מכיוון שתורה היא, וללמוד אנו צריכים, מבקשים אנו במאמר זה לאסוף את אותן התייחסויות ולברר את שיטתו של הרב זצ"ל בשאלה החברתית-כלכלית ; שהרי לא ייתכן שקולה של תורה לא יישמע בהקשר זה.
