הקדמה
למכון משפט לעם הוגשה בקשה לחוות דעת הלכתית בעניין עברייני תנועה. הרקע לכך דיון בממשלה על דרכי ענישה לנהגים הנוהגים באופן המסכן את הציבור.
מהי עמדת ההלכה לגבי החמרת העונש לעברייני תנועה?
סמכות השלטון לתקן תקנות תנועה
יש לשלטון סמכות לתקן כל תקנה הנחוצה לבטחון ובטיחות האזרחים. וכפי שכתב הר"ן ידוע הוא כי המין האנושי צריך לשופט (הנהגה) שישפוט בין פרטיו, שאם לא כן איש את רעהו חיים בלעו, ויהיה העולם נשחת ויחוייב להענישו כפי תיקון סדר מדיני וכפי צורך השעה (הדרוש האחד עשר וכן רמב"ם הלכות סנהדרין פרק כ"ד).
נהג הפוגע בהולך רגל דינו כרוצח ברשלנות
נהג הפוגע בהולך רגל נחשב כרוצח לכל דבר. וכפי שכתב הרב עובדיה יוסף:
"הנוהג ברכב במהירות מופרזת שהסכנה רצינית, ואין באפשרותו לעצור המכונית מיד כשירצה, אשר אם עבר ורמס וטרף אין מציל, וכמו שכתב ביוצא בזה בשו"ת הרא"ש (כלל קא סימן ה'), שהרוכב על סוס אין לו רשות לרוץ במקום שיש בני אדם רוכבים או הולכים... והוא הדין לנידון דידן, שהרכב הוא כלי קטלני ביותר, ועלול מאד לפגוע ולסכן חיי אדם. ומי שלא נזהר לנהוג במתינות כראוי, נחשב הדבר לפשיעה, וקרוב למזיד הוא, וכהורג בידיים הוא, ואם הוא כהן נפסל לדוכן." (יחווה דעת חלק ה' סימן ט"ז)
עבריין תנועה
אין צורך לחכות לפגיעה בנפש על מנת לעצור את עבריין התנועה. ניתן להעניש בחומרה נהג העובר על חוקי התנועה בצורה קבועה אף אם בפועל לא היו נפגעים. וכפי שכתב הרב יצחק ויס: מי שאינו עוצר רכב במעבר חציה, על מנת שיוכלו הולכי רגל לעבור הכביש, ומי שעוקף רכב אחר בצורה המסכנת, או שנוהג ברכב ללא רישיון, כל אלו בכלל רודף (ביטוי הלכתי לאדם שמותר לפגוע בו על מנת להציל אחרים) ואף אם אין כוונתו לסכן הוי בכלל רודף. וגם בכלל, אם מעמיד את רכבו בצורה המסכנת את הולכי רגל, או על המדרכה שמאלץ את הולכי הרגל לרדת על פני הכביש, עובר על איסור: "לא תשים דמים בביתך" כל מכשול שיש בו סכנת נפשות. (מנחת יצחק חלק ח סימן קמח)
חובת הציבור
כל מי שביכולתו חייב למנוע מעבריין תנועה לעלות על הכביש. אין לתת לו רכב וכן לדווח למשטרה על עברות תנועה המסכנות חיים. המשטרה ממלאת פה תפקיד חשוב ועל הציבור לשתף איתה פעולה.
לחוקי מדינת ישראל בתחום הפלילי יש גושפנקה הלכתית ( באהלה של תורה ח"ד סימן טו) ובוודאי בדבר שיש בו שלום הציבור וכפי שפסק הרמ"א (חו"מ תכה א) מי שמסכן את הרבים מותר למסרו למלכות לכן לא שייך לאסור מדין מוסר.
יש הסוברים כי ישנם מקרים מיוחדים שבהם לא נותרה ברירה אלא להוציא את האוויר מגלגלי מכוניתו של עבריין תנועה המסכן חיים. (שיחות הרב נבנצל במדבר עמוד שט"ו).
לצד החמרת הענישה צריך לחזק את ההסברה, ואנו קוראים לרבנים בכל אתר ואתר להתריע על נושא הבטיחות בדרכים.
סיכום
יש לעשות כל הדרוש למנוע מעבריין תנועה המסכן חיים לעלות על הכביש אף אם בפועל עדיין לא פגע באיש. רשויות החוק מופקדות על כך ויש לסייע להם ככל האפשר. גם הציבור נדרש לעשות את אשר בידו הן בסירוב לתת לו רכב והן בדיווח למשטרה על ביצוע עברות תנועה המסכנות חיים.
