מאת: עמיטל בראלי- מנהל פורום חותם
בתקופה האחרונה נערכת מערכה של ממש בכנסת, סביב סוגית זכויות בעלי חיים. עמותות הלוחמות למען זכויות בעלי החיים מקדמות אג'נדה לפיה לבעלי החיים ישנם זכויות שוות ערך לזכויות של המין האנושי. נציג ארגון אנונימוס – ארגון לזכויות בעלי חיים טען: "רובנו נוהגים לייחס חשיבות גדולה לצרכים שלנו ולהמעיט מערך הצרכים של בעלי-חיים, ויש לנו אינספור תירוצים. אבל כשתרנגולת סובלת .. הכאב שלה חשוב לא פחות מכאב אנושי. העוצמה של ההרגשה היא מה שחשוב – לא הזהות של מי שמרגיש". ארגונים אלו פועלים להביא לחקיקה שתייקר את העלויות הגבוהות ממילא של גידול בעלי החיים ולהפכם ללא כדאיות למגדלים, הם דורשים את רווחת בעלי החיים, את אמבטיית החול של התרנגולים, המעטת קצב מתן הביצים של התרנגולים, הפסקת עיבור הפרות ועוד. היענות לחלק מדרישות אלו, תביא לחוסר כדאיות כלכלית בענפי החקלאות המבוססים על בעלי חיים, ולסגירת משקים חקלאיים. ברור לכולם שהצריכה לא תיפסק והדרישה לחלב ולביצים תימשך. אם כן מה המטרה? ריסוק ענף החקלאות בארץ.
בשבוע שעבר התכנסה וועדת החינוך של הכנסת על מנת לדון בפעילות משרד החקלאות ותופעת צער בעלי חיים. בוועדה תקפו ארגונים לזכויות בע"ח את הנהלים של משרד החקלאות לגידול בעלי חיים, וזאת כדי להפסיק לדבריהם את ההתעללות. ארגוני הזכויות לבעלי חיים ניסו להעביר הצעת החלטה, להפקיע את סמכויות החקיקה והאכיפה בענייני צער בע"ח יש להעביר ממשרד החקלאות למשרד להגנת הסביבה, וזאת במטרה למזער את השפעת החקלאים על מקבלי ההחלטות. מי תמך בהצעה? חברי כנסת של השמאל: איתן כבל- העבודה, דב חנין- חד"ש, תמר זנדברג מר"ץ ודב ליפמן- יש עתיד. מנגד, התנגדו להעברת הסמכויות שר החקלאות, השר יאיר שמיר ואנשי משרדו, משום שלדבריהם יש לסוגיה זו משמעויות מרחיקות לכת מבחינות החקלאים עצמם בשל העובדה שיינתנו סמכויות למשרד שלא עוסק בחקלאות ודבר נוסף משמעותי הרבה יותר, הוא החשש כי המהלך יגרום לכך שבאופן מסוים בעלי החיים יהפכו לבעלי זכויות יתר. נציגי משרד החקלאות שהיו נתונים למתקפה 'מוסרית' מצד ארגוני הזכויות לבעלי חיים, קיבלו חיזוק ערכי מנציג פורום חותם בוועדה. נציג חותם הציג נייר עמדה לפיו התפיסה התורנית מדגישה שמותר בהחלט להשתמש בבעלי החיים לצורכו של האדם ולאכול את בעלי החיים, כפי שנאמר: "כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה", ומותר בהחלט להשתמש בבעלי החיים לכל צרכי האדם, כמובן ששימוש זה חייב להיות באופן שמרכיב הצער הוא המינימלי ביותר.
בישיבה הקודמת של הוועדה, נסוב הדיון על המתת אפרוחים. המטרה הייתה להסדיר פרקטיקה שקיימת היום בתעשייה בענף הלול הכוללת תהליך מובנה של המתת אפרוחים. התהליך הזה הכרחי והוא בלתי נפרד מהתעשייה הזאת. ח"כ דב ליפמן הצליח לגייס רוב בוועדה למניעת אישור התקנות. עמדת פורום חותם הייתה, שכיוון שאופן אספקת המזון לכלל האוכלוסייה היא על ידי ייצור בשר וביצים, אין כל מניעה לייצר אפרוחים ככל הדרוש לאספקת ביצים, גם אם ההשלכה לכך היא השמדת האפרוחים הזכרים, השמדה זו חייבת להיות באופן שיבצע את ההמתה באופן המהיר ביותר, והמינימלי ביותר מבחינת יצירת הכאב לאפרוח. משרד החקלאות מציע לצורך השמדה זו מספר פעולות שונות, ולפי הפורום, יש לבחור בפעולה שמונעת את סבל האפרוחים באופן הטוב ביותר. בחותם קראו למשרד החקלאות להשקיע משאבים מחקריים וכלכליים על מנת לחפש דרכים שיצמצמו את הצורך בהריגת אפרוחים כגון: זיהוי האפרוח בעודו בביצה, אם הוא זכר או נקבה, ולהשמיד את הביצים שבהם יש אפרוח זכר עוד לפני הבקיעה, וכן, להמשיך ולחפש שיטות שיצמצמו את סבל האפרוחים לאחר בקיעתם מהביצה.
