בוועדת החינוך בכנסת, נידונה הצעת חוק לחיוב סירוס ועיקור לכלבים וחתולים הנמסרים לאימוץ, במטרה להפחית את תופעת הכלבים הנטושים והמשוטטים. את החוק הציג חבר הכנסת איתן כבל ממפלגת העבודה.
נציג פורום חותם שנכח בדיון טען: "אנו מכירים בבעיית בעלי החיים המשוטטים, ואכן חשוב מאד לתת לה מענה, הפתרון הנכון הוא לאמץ אמצעי מניעה שהנם לגיטימיים על פי הלכה, כאלה שלא פוגעים באופן קבוע ביכולת הרבייה של בעלי החיים אלא רק לזמן קצוב. דרכי התורה הן הומאניות ונותנות מענה לסוגיות השונות".
הרב אייגנר ממכון התורה והארץ, החבר בפורום חותם, הסביר: "ישנו איסור לעקר ולסרס בעלי חיים, "וּמָעוּךְ וְכָתוּת וְנָתוּק וְכָרוּת לֹא תַקְרִיבוּ לה', וּבְאַרְצְכֶם לֹא תַעֲשׂוּ" - משמעות הדבר היא שאסור לגרום לבעל חיים לאבד באופן מוחלט את יכולת הרבייה שלו. איסור זה הוא הן ביחס לזכרים והן ביחס לנקבות. איסור הסירוס מתבטא בכמה אופנים; הוצאת אברי ההולדה של בעלי החיים או פעולה שגורמת לביטול קבוע של יכולת ההולדה שלהם".
ח"כ יוני שטבון, שהשתתף גם הוא בדיון ואמר: "סירוס בעל חי הוא גופו צער בעלי חיים, לא יעלה על הדעת שבמדינת היהודים נקבע בחוק אקט שכולו התעללות. זה נוגד כל אמת מידה מוסרית יהודית ואנושית. אפעל בכלים הפרלמנטאריים למניעת תקנות הנוגדות את ההלכה היהודית. כולי פליאה על כך שדווקא הגוף הלוחם בצער בעלי חיים מקדם בעצמו פעולת צער שכזו"
בדף עמדה שהוציא פורום חותם בנושא הצעת החוק, הציע הפורום פתרונות אפשריים אחרים, המותרים על פי ההלכה:
א. סירוס ועיקור הורמונלי, על ידי זריקות (יש לחזור על הפעולה מדי כמה חודשים).
ב. השתלת שבב שמדכא את הפעילות המינית של בעל החיים למשך כחצי שנה עד שנה.
שתי פעולות אלו הן פעולות מותרות מבחינה הלכתית, ועל מנת להמעיט את אוכלוסיית בעלי החיים יש להשתמש בדרכים אלו. יש לפתח חומרים שיגרמו למניעת ההיריון בבעלי החיים, אך לא יזיקו להם מעבר לכך.
נוסף על כך, בדף העמדה של פורום חותם הוצע להוסיף סעיף בחוק, שיבטיח כי לא ניתן יהיה לחייב אדם בעיקור או סירוס בעל החיים שברשותו בניגוד למצפונו, וכן לא ניתן לחייב וטרינר לבצע עיקור או סירוס כנגד מצפונו.
לדף העמדה המלא של פורום חותם בנושא הצעת החוק - חובת עיקור וסירוס בעלי חיים
