רקע
בשנת התשס"ח נחקק חוק ועדת שמיטה ממלכתית ביוזמתו של הרב יצחק לוי, במטרה לסייע לממשלה בהיערכות מדינת ישראל לקראת כל שנת שמיטה. וועדת השמיטה אמונה להעביר להכרעת הרבנות הראשית לישראל שאלות הלכתיות או סוגיות בעלות היבטים הלכתיים העולות במסגרת פעילות המדינה לקראת השמיטה, ליזום פעילות מחקרית בתחום החקלאי וההלכתי ולקדם יישום פתרונות בתחום הטכנולוגיה החקלאית לשמיטה, המותאמים להלכה. החוק קובע את הרכב וועדת השמיטה, ואת יו"ר הוועדה שהוא הרב הראשי המכהן כנשיא מועצת הרבנות הראשית לישראל באותה העת.
כעת, הועלתה הצעה על ידי ח"כ אלעזר שטרן ורות קלדרון, לתיקון חוק ועדת שמיטה ממלכתית, כאשר עיקר התיקון המוצע הוא לכלול בוועדת השמיטה הממלכתית גם את ההיבטים חינוכיים, חברתיים, כלכליים וסביבתיים. ההצעה מבליטה שלא הרב הראשי בלבד יהיה יו"ר הועדה, אלא יהיה יו"ר נוסף שייבחר מתוך חברי הוועדה על ידי שר הדתות ותחומי עיסוקו יהיו במישור הערכים החברתיים והסביבתיים "כך שייווצר איזון נכון בין ערכיה השונים של שנת השמיטה ויינתן מקום וביטוי לערכים החינוכיים, החברתיים-כלכליים והסביבתיים של שנה זו". המשמעות היא גם תקציבים ייעודיים לענפים הנוספים עליהם תחלוש ועדת השמיטה. בין השאר תהיה אחראית הוועדה על יוזמות סביבתיות כגון פיקוח על ריסוס צמחים או תיקצוב פעילויות חינכויות שהוחלט לשייכן לשמיטה כמו חינוך לשיוויוניות ולערכי הסובלנות. כאן טמונה הבעיה
קודם כל סיוע לחקלאים
שנת השמיטה היא שנה שלמה שבה משביתים החקלאים את אדמותיהם ונחלתם, כנאמר: "ושבתה הארץ...שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור". שמירת השמיטה מעמידה בסכנה את החקלאי שאיננו יכול להביא את פרנסתו לביתו, וכמו כן את כל החקלאות הארץ ישראלית, דבר שיכול להשפיע על שמירת השדות והחוסן הלאומי. על-כן נחלצה מדינת ישראל לטובת החקלאות והחקלאים בארץ ישראל והקימה וועדת שמיטה, כדי שהחקלאי היהודי יוכל לתכנן את השמיטה הבאה ולא יעמוד בפני שוקת שבורה, וכן המדינה תתכנן את צעדיה לשימור החקלאות. כמו כן תפקיד ועדת השמיטה לאפשר אספקת מזון לצרכנים, כל אחד לפי הנטייה ההלכתית שלו (אוצר בית דין, מצעים מנותקים, היתר מכירה, ייבוא, נכרים, וכו').
לשמיטה יש ערכים נוספים: קדושת הארץ והפירות, מנוחת העמל, שוויון, אחווה, עזרה לזולת ולעניים, ערכי השמיטה רבים הם וכל אחד יכול למצוא ערכים נוספים. ערכי השמיטה משתנים לפי הדור והזמן, יש תקופות שערכי הסוציאליזים גברו ויש תקופות שערכי האחווה או הסביבה התגברו. כל הערכים הם נלווים, המצווה המרכזית היא על החקלאי והחקלאות של ארץ ישראל. ערבוב ערכי שמיטה עם עיקר המצווה זו תכונת כלאים, משווים את הנקודה המרכזית עם ערכים משתנים לפי הבנת השעה והדור. משום מה המציעים לא הביאו בערכי השמיטה את ערכי קדושת הארץ ופירותיה בשנת השמיטה...
בשנת השמיטה ישנן עוד מצוות שהם: שמיטת כספים והקהל. מצוות הקהל היא במוצאי השביעית מעמד שבו המלך מרכז את העם ללמוד תורה. בימינו שאין לנו מלך לא נשאר לנו אלא זכר למקדש. ואכן כל שמיטה מוקמת ועדה מיוחדת מטעם משרד הדתות שתפקידה לעשות זכר למצוות הקהל, אין זו ועדה ממלכתית אלא מקומית של משרד הדתות. ואמנם איננה שייכת לוועדת השמיטה בצורה ישירה. כמו כן מצוות שמיטת כספים הנוהגת בסוף השנה, כל שמיטה הוקמו ועדות לחיזוק הנתינה לעני ולנצרך, אבל כל אלו אינן שייכות לוועדת השמיטה החקלאית שעוסקת בהצלת ארץ ישראל ועובדי אדמתה. יש לציין שעיקרון העזרה לזולת ומתן סיוע לנזקק אינם שייכים לשמיטה בלבד, וטוב אולי לעשות וועדה מיוחדת כל שבע השנים לחיזוק העזרה והנתינה לנזקק.
זאת ועוד, על הפסוק (תהלים קג, כ) 'ברכו ה' מלאכיו גברי כח עשי דברו לשמע בקול דברו' נאמר במדרש (תנחומא פר' ויקרא סי' א): 'ר' יצחק נפחא אמר אילו שומרי שביעית, ולמה נקראו גבורי כח, כיון שרואה שדהו מובקרת, ואילנותיו מובקרין, והסייגין מופרצין, ורואה פירותיו נאכלין, וכובש יצרו ואינו מדבר...'. הניסיון הגדול של החקלאי אינו רק שבמשך שנה אחת הוא צריך להפסיק לעבד את אדמתו אלא הרבה יותר מכך – שנה אחת הוא גם צריך להפקיר את פירותיו, שנה אחת הוא רואה את חברו נכנס לשדה ולוקח מהפירות – מי שעומד בניסיון אדיר שכזה – לזה באמת ייקרא גיבורי כוח עושי דברו. וכאן המקום לקרוא בקול גדול 'איש את רעהו יעזרו ולאחיו יאמר חזק' (ישעיהו מא, ו), הדרך שבה הצרכן בעיר יכול להיות שותף במקצת עם החקלאי בניסיון של השמיטה היא דווקא על ידי כך שהוא משתמש בתוצרת של אוצר בי"ד וכן בתוצרת של כל החקלאים שמתאמצים ומוסרים את נפשם על קיום מצוות השמיטה בשנה זו. בדרך זו תיווצר שותפות אמת בין בני העיר לבין בני הכפר. הצעת החוק שמוצעת הופכת את היוצרות מעבירה את הפוקוס מעזרה וסיוע לחקלאי בשנה מיוחדת זו לפתרון בעיות ציבוריות שנכון וצודק לפתור אותן אך לא במסגרת וועדת השמיטה שמיועדת לטובת החקלאים והחקלאות של מדינת ישראל.
לא לערבב
יש לציין שבמשרד החינוך הוקמה ועדה לענייני שמיטה וערכי החינוך במוסדות השונים. יש ועדות מתאימות לפי מגזרי הלימוד חוות חקלאיות/ בתי ספר/ אולפנות וכו', אפשר לחזקם אבל כל אלו לא באים להצלת המשק הישראלי והחקלאים. על כן מקומם בתחום אנשי המקצוע והמשרד הממונה. במשרד החינוך, במשרד הרווחה, במשרד האוצר יש להקים ועדות שמיטה לפי תכונת והתמחות המשרד. וועדת השמיטה הממלכתית תפקידה לחיזוק החקלאי החקלאות והיישוב היהודי בארץ ישראל. עלינו לחזק את ידי וועדת השמיטה הממלכתית שתצליח בתפקידה, ולא לערבב בה עוד נושאים שיכולים לגרע את עבודתה. "שנת שבתון יהיה לארץ".
לדף העמדה המורחב של פורום חותם
