הקשר בין יובל סרי, המפמ"ר החדש למקצוע תרבות יהודית-ישראלית, ליהדות המסורתית המקובלת הוא די עמום, אם לשפוט על פי התבטאויותיו. כך למשל, סרי מגדיר בין מטרותיו בתוכנית החדשה את הפקעת היהדות מהקשרה הדתי. "כל הפרויקט שלנו הוא לקחת את היהדות, להפקיע אותה מגבולות של דת ולדבר עליה כתרבות", אמר בפאנל שבו השתתף לאחרונה, "יש כאלה שאומרים לי: זה לא ילך לכם, הציבור הישראלי בארץ רוצה מסורת, רוצה דת. אני טוען שלא נכון".
נזכיר כי לפני כמה שבועות נחשף ב'בשבע' כי משרד החינוך משיק מקצוע חדש בשם תרבות יהודית ישראלית, שמטרתו לחשוף את תלמידי בתי הספר הממלכתיים לערכי יהדות, מסורת ומורשת. בין הארגונים שזכו במשימה מטעם משרד החינוך ישנם ארגונים פלורליסטיים וליברליים, חלקם משיקים ליהדות הרפורמית, והם אלה שיעצבו את התוכנית או יכשירו את המורים להוראתה.
כעת מתברר כי גם המפקח שמונה למקצוע מביא עמו רוח דומה. הוא רוצה יהדות פלורליסטית, רחוקה אף מזו שמרבית החילונים מאמינים בה. הוא גם לא רוצה לראות רבנים או חובשי כיפה בצוותי ההוראה שילַמדו את המקצוע החדש, מחשש להשפעה אורתודוקסית.
סרי: לא לסיורים בחברון
יובל סרי היה יו"ר אגודת הסטודנטים בעת לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא עשה שני תארים ואף נטל חלק בתוכנית 'מלמדים' של מכון הרטמן, ש"מכשירה מורים ורבנים-מחנכים מכל הזרמים". סרי בחר בחינוך והוראה מתוך אידיאל ולימד פיזיקה ומחשבת ישראל בבית הספר זיו בירושלים. הוא כתב פינה באתר ynet בשם "מורה מתחיל" ופרסם מדי פעם מאמרים בעיתונות. סרי מגדיר את עצמו פעיל חברתי, ממקימי התנועה הירוקה וחבר בהנהגתה. הוא היה ממובילי מחאת המורים באחד מגלגוליה. במאמר שפורסם לפני שש שנים באתר 'עוקץ', קרא סרי להתארגנות פוליטית חדשה, סוציאל-דמוקרטית שמאלנית. "דמיינו תנועה פוליטית שחותרת לשוויון, לשלום ולשמירת הסביבה, ונאבקת למען דמוקרטיה וחירויות האזרח. דמיינו תנועה פוליטית שבה חברים פעילים חברתיים, פעילי סביבה ופעילי שלום. תנועה שבה שותפים חילונים ודתיים, יהודים וערבים, עובדים ומעמדות ביניים. האם זה עד כדי כך בלתי אפשרי?" כתב.
במאמר אחר שלו כתב סרי נגד המגמה של גדעון סער, אז שר החינוך, להוציא את התלמידים לסיורים בחברון. "סער מתערב בצורה בוטה בדיאלוג המתקיים בין המורים לתלמידים ומגדיר את גבולותיו", קבע. "ההחלטה שתלמידי ישראל יבקרו בחברון היא דוגמה טובה לכך. על פי מסמכים רשמיים של המשרד, מטרת ביקורים אלה היא 'לחזק את זיקתו של התלמיד למורשת הנטועה בהר'. עיון בערכת ההדרכה של משרד החינוך והאזנה לדברים שאמר השר בנושא מגלים תמונה אחרת: סער מעוניין להנחיל את תפיסתו הפוליטית, תוך כדי הפיכת המורים לחיילים פסיביים בקמפיין האישי שלו והסגת הממלכתיות של מערכת החינוך לאחור". מבחינתו של סרי, מורה צריך "לחשוף את התלמידים לעמדות שונות, מתוך מתן מקום שווה לשלל הדעות הלגיטימיות הקיימות בחברה הישראלית".
לכאורה סרי לא רוצה להציג רק דעה אחת כנכונה, אבל לו עצמו יש קו מאוד ברור בכל הקשור ללימודי יהדות. דברים מפורשים בנושא אמר סרי בפאנל שהתקיים לפני חודש וחצי ב'עלמא' – בית לתרבות עברית. השאלה שעמדה בחלל החדר הייתה "של מי המנדט על הדת?". הקהל היה עוין לתוכנית החדשה של משרד החינוך מחשש להדתה. היו קולות בקהל שהתנגדו לקביעתו של סרי שילדי ישראל צריכים להכיר את הפסוק "שמע ישראל" ולדעת מה הם תפילין, או לדבר על ירושלים. סרי לא התבלבל ופרש את משנתו. הוא דיבר על כך שהמורים החילונים במערכת הממלכתית צריכים להוביל את התוכנית, "כי אם הם לא יהיו שם, אחרים יהיו שם". האחרים, למי שלא הבין, הם דתיים מהזן הרגיל, ציונים-דתיים או חרדים. סרי הוסיף שיש להביא את היהדות "בדרך אחרת. דרך שהיא פלורליסטית, שהיא מגוונת, שהיא נותנת מקום לכל הדעות". הוא הסביר לנוכחים שהוא לא מתכוון להיות מיסיונרי, שגם הוא חושש מהדתה ולכן היא לא תהיה. הוא נימק את דבריו בכך שההורים שולחים את ילדיהם לבית ספר חילוני והוא לא יכול ולא רוצה לשבור את אמונם. "אנחנו מוודאים שאין טיפה של מיסיונריות... אני לא רוצה את זה... כשההורה מפקיד את הילדים שלו בבית ספר ממלכתי בתחום שלי, אני רוצה שהילד הזה ירגיש בטוח".
חובת המערכת לא להתנגש עם החינוך מהבית היא אמירה שאפשר להזדהות איתה, אך סרי שובר שמאלה במקום אחר: "החילונים במדינת ישראל, בתפיסה שלהם, הם אורתודוקסים. הם רואים את נשות הכותל, ותראה שרוב החילונים יגידו לך מה זה הדבר הזה, נשים עם טליתות, מה הן רוצות". סרי לא אוהב את האוטומטיות הזאת, הוא רוצה לגוון ולהרחיב את התפיסה בנוגע לשאלה מה היא יהדות: "החילונים, כשהם צריכים לקבל עמדה בנושא של דת ומדינה, הם הולכים עם האורתודוקסים ורואים איך המדינה נראית עם זה". סרי מבקש גם לשנות את משוואת הזהות אצל בני הנוער: "בישראל, בני הנוער מגדירים את עצמם יותר יהודים מאשר ישראלים, שזו גם נקודה שצריך להתייחס אליה".
בחוזר שהפיץ המפמ"ר סרי למורי המקצוע, נכתב מפורשות אילו ארגונים עומדים להתוות את אופיו של המקצוע החדש: "משרד החינוך רואה בארגונים ובגופים העוסקים בהתחדשות יהודית שותפים לדרך, ומעריך את תרומתם הגדולה לקידום לימודי היהדות בבתי הספר הממלכתיים. אנו בקשר הדוק עם הארגונים ופועלים יחדיו לקידום המקצוע".
"מתנגד להצגת יהדות חד‑ממדית"
בשבוע הבא יתקיים בוועדת החינוך של הכנסת דיון שיעסוק במעורבותם של גופים רפורמיים בתכני הלימוד של בתי הספר. ארגון 'חותם', מיוזמי הדיון, שלח מכתב לשר החינוך נפתלי בנט ובו התריע על הכיוון שמתווה סרי. "מדובר במצב מסוכן, בו אדם המייצג קבוצה זניחה וקיצונית במשנתה האידיאולוגית רותם את המערכת הציבורית-חינוכית כולה לקידום מטרותיו", כותב עמיטל בראלי, מנכ"ל הארגון. "עלינו לזכור כי מרבית התלמידים בחינוך הממלכתי, כפי שמודה סרי עצמו, מאמינים ביהדות המסורתית ואף נוטלים בה חלק ברמות שונות. יהיה זה עוול לנתק את הדור הצעיר מתפיסות עולם איתן הם מגיעים למוסד החינוכי, ולהרחיקם מהמורשת אליה כיוונו אותם הוריהם. אנו קוראים לך, שר החינוך, לעצור את הסחף של השתלטות גורמים אלו על לימודי מקצוע תרבות יהודית". הארגון מציע כצעד ראשון "לבחון מחדש את מינויו של מר יובל סרי למפמ"ר המקצוע".
את תגובתו של השר בנט, יו"ר הבית היהודי, לא קיבלנו עד למועד סגירת הגיליון.
סרי עצמו הסביר ל'בשבע' את תפיסתו הכללית: "החשש מהדתה איננו חשש של משרד החינוך, אלא טענה שמופנית כלפי המשרד בחודשים האחרונים מעל גבי העיתונות - ואל טענה זו התייחסתי בפאנל. מקצוע תרבות יהודית-ישראלית נועד, בין השאר, לאפשר למורי בית הספר להוביל תחום זה ולעסוק בשאלות של זהות, זיקה ושייכות לתרבות היהודית-ישראלית. אנו מאמינים שמי שצריך לעסוק בתוכן ולהוביל את השיח ואת התהליך הערכי והזהותי הם בראש ובראשונה מורי בית הספר - להם יש את הניסיון, היכולת והאחריות לעשות זאת באופן הנכון ביותר ובצורה שתתאים לתלמידים. במערכת החינוך הממלכתית לומדים תלמידים ממגוון החברה הישראלית. הצגה של יהדות מצומצמת וחד-ממדית עלולה ליצור ניכור. לכן, מטרת התוכנית היא להציג את מגוון הקולות ולתת לכל אחד מהם הזדמנות להיות שייך לחברה הישראלית. אנו מתנגדים לכל הצגה של יהדות חד-ממדית".
בצעד יוצא דופן מסר משרד החינוך תגובה משלו להגנת סרי: "מפמ"ר מקצוע תרבות יהודית-ישראלית מתווך את תחום הדעת והיהדות לכלל הקהלים בחינוך הממלכתי, ואנו רואים חשיבות רבה בעבודתו ובפועלו המבורך".
כתבתה של עפרה לקס | עיתון בשבע
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/341835
