סרטן צוואר הרחם הינה מחלה קטלנית הנגרמת בעיקר מנגיף הפפילומה. מחקרים הוכיחו כי ניתן לחסן נגד אותו סוג נגיף שאחראי לרוב מקרי סרטן צוואר הרחם. רוב מוחלט של ארגוני הבריאות העולמיים, כולל משרד הבריאות, מקבלים את מסקנות המחקרים הללו.
כיוון שיעילות החיסון הוכרה כמוכחת ותופעות הלוואי הינן זניחות החליט משרד הבריאות להכניס חיסון זה לרוטינת החיסונים שמקבלות הבנות במסגרת בית הספר.
מבדיקת שטח שערכנו יחד עם ראשי החמ"ד הגענו למסקנה שחלק גדול במערכת אינו זקוק לחיסון זה כנוהל. יחד עם זאת חייב החמ"ד להתחשב גם עם המיעוט הקטן, כיוון שבפיקוח נפש חוששים והולכים לחומרא. על כן, מכון פוע"ה, בהתייעצות עם גדולי הרבנים ובכירי הרופאים, ממליץ לפצל את מתן החיסון.
מנהלי מוסדות שיראו צורך אף של ציבור קטן במוסדם - יאפשרו את נתינת החיסון בכיתה ח'.
מכון פוע"ה יבדוק את האפשרות להוריד את גיל החיסון וכן את האפשרות לצרפו לחיסונים אחרים ע"מ שלא יהיה צורך להבליט את הבעיות החינוכיות העלולות לנבוע ממתן החיסון בגיל צעיר.
בהסבר שיינתן לבנות, בשיחה המקדימה למתן החיסון וכן בתכתובת עם ההורים לא יוזכרו עניין ההפקרות וכד' כגורם להדבקה בווירוס, אלא ידובר על מניעת מחלה בגיל מבוגר יותר, במיוחד שהחשש קיים גם אצל אנשים השומרים על קדושה וטהרה בכל מהלך חייהם.
לעומת זאת, מנהלי מוסדות שייראו לנכון במסגרת הכנת הבת לקראת הנישואין בכיתה י"ב, יאפשרו את נתינת החיסון מכיוון שמיעוט מהבנות נישאות לבחורים צדיקים החוזרים בתשובה ועלולים לשאת את הנגיף.
1. מהי מחלת סרטן צוואר הרחם ומהם סכנותיה?
סרטן צוואר הרחם היא מחלה קטלנית שהורגת כ-70 נשים מידי שנה בישראל[1]. המחלה קשה לזיהוי ללא בדיקות תקופתיות[2] והיא בד"כ ללא כאבים עד לשלב הקטלני.
2. כיצד נדבקים במחלה?
וירוס הפפילומה[3] הוא הנגיף העיקרי שאחראי לסרטן צוואר הרחם. ההידבקות בנגיף היא באופן כמעט מוחלט[4] ביחסי מין[5] עם אדם הנושא את הנגיף.[6]
3. האם ניתן לחסן נגד המחלה?
רוב האוכלוסייה הכללית הבוגרת נגועה לפחות באחד מ-40 הסוגים השונים של הוירוס, ארבעה מתוכם[7] אחראים ללמעלה מ70% ממקרי סרטן צוואר הרחם.
יש לציין שרוב האנשים שיידבקו בווירוס לא יהיו חולים בסרטן, אך ייתכנו תופעות אחרות כגון יבלות או פצעים על אברי המין ובמקומות נוספים.
מחקרים מראים כי קבלת חיסון[8] מורידה את הימצאות אותם סוגי הווירוס בגוף, ההנחה היא אם כן, שהחיסון ימנע 70% ממקרי ההידבקויות והמחלה. הנחה זו מקובלת על רוב ככל ארגוני הבריאות והמומחים בעולם.[9]
4. החיסון באמת מוכח כיעיל?
כיון שלוקח כ15-25 שנה מאז ההידבקות עד התפתחות הסרטן, תוצאות מוכחות יהיו רק בעוד שנים. כיון שכך ישנה רק סבירות גבוהה שהוא אכן יעיל אך לא הוכחה.
היעילות היא רק עבור אישה שעדין לא נדבקה ולכן ההמלצה היא לחסן לפני שהאישה פעילה מינית.
5. האם יש תופעות לוואי?
אין תרופה ללא תופעות לוואי. תופעות הלוואי הקשות הינן נדירות[10], התופעות הקלות הן כאבים במקום החיסון[11], חום[12], התעלפויות וכד'.
6. שמענו שיש רופאים המתנגדים לחיסון
אמת, החיסון אינו מקובל עדין על כל הרופאים. ההתנגדות הרפואית לחיסון נובעת מהטענות כי -
א. עדין אין הוכחות מוצקות שהחיסון ימנע סרטן העלול להופיע בעוד הרבה שנים.
ב. ישנן בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם והם יכולות לשמש תחליף כגון משטח צוואר הרחם PAP SMEAR.
ג. מספר החולות אינו מאד גדול.
ד. האינטרס הכלכלי של ענקי התרופות משפיע על מסקנות המחקר.
לעומתם טוענים רוב המומחים כי
א. יעילות החיסון היא בסבירות גבוהה ותופעות הלוואי זניחות.
ב. בדיקות מוקדמות לא מגלות את כל החולות וכמו כן לא כולן נבדקות.
ג. נציל את מי שניתן להציל.
ד. מחקרים בלתי תלויים מצביעים על אותם נתונים ומסקנותיהם אומצו ע"י יותר מ-100 מדינות מפותחות.
7. האם כל הרבנים בדעה אחת סביב מתן החיסון?
מכון פוע"ה הביא את הנתונים והתיעץ עם רבנים רבים ואחרי דיון ממושך הגענו למסקנה מגובשת בנושא אלו ספקות הועלו ע"י הרבנים:
א. בנות השומרות על ההלכה ועל גופן נמצאות בקבוצת סיכון מזערית, גם אם מישהי נפלה בעריות עדיין ריבוי בני זוג היא תופעה חריגה מאד בחברה הדתית.
ב. בנות צעירות אינן צריכות להיכנס למערכת השיקולים של העולם המערבי הפרוץ.
ג. החיסון עלול להתקבל ע"י בנות מסוימות כהיתר להתנהגות פרוצה ללא חשש לחלות במחלות מין.
ד. אם החיסון יהיה כלל בית ספרי ומוסדי, תצא סטיגמה שלילית על המוסד.
אומנם לשאלות אלו ניתנו תשובות כדלהלן:
א. תיאורטית יתכן מצב של הידבקות שלא מיחסי מין אסורים וכיון שאין הולכים בפיקוח נפש אחר הרוב יש להגן גם על נשים אלו[13]. בנוסף, בחברה בה גיל הנישואים עולה, עולה גם הסיכון לבנות שלא תשמורנה על עצמן. כמו כן, החברה הדתית כוללת לא מעט בעלי תשובה שבעבר נדבקו ועלולים לסכן בנות צנועות ולא מחוסנות.
ב. החיסון יעשה בגיל צעיר בו הצורך להתעמק במשמעויות החברתיות והמוסריות של החיסון הינו נמוך, בתנאי שהוא יעשה במסגרת כלל החיסונים הרוטיניים בלי הסבר מפורט לדרכי העברת הנגיף.
ג. לצערנו, מחלות מין רבות לא נמנעות בעקבות חיסון זה או אחר והתנהגות פרוצה עדין מסכנת בנות. בלא קשר לחיסון יש לחזק את החינוך לחיי קדושה בישראל.
ד. כיוון שמתן החיסון יתאפשר לחלק גדול מהבנות במוקדם או במאוחר, לא תיווצר סטיגמה על המוסדות ועל הבנות.
מסקנה: לאחר התייעצות עם רבנים ורופאים מכון פוע"ה ממליץ לאפשר את פיצול מתן החיסון בכיתה ח' או בכיתה י"ב, בהתאם להחלטת ראשי המוסדות.
[1] כך על פי נתוני משרד הבריאות.
[3] HPV - Human Papilloma Virus.
[4] יש דיווח על נשים באפריקה שנדבקו ברחיצה משותפת במים חמים לא מחוטאים.
[5] אף שאינם מלאים.
[6] בעקבות יחסים עם אשה נגועה. כמובן שהמחלה נפוצה יותר בחברה שאינה מונוגמית.
[7] HPV Type 6,11,16,18- שאר המקרים קשורים לסוגים האחרים של הוירוס, לו כרגע אין שום חיסון.
[9] ראה דעתו השונה של פרופ' עוזי בלר בנושא.
[10] בספרות הרפואית העולמית נרשמו מקרי מוות ומקרים של שיתוק בודדים ביותר ואולם אין הוכחה חותכת שהם קשורים לקבלת החיסון.
[13] פרופ' יעקב בורנשטיין מנהל מחלקת נשים נהריה בשיחה עם רבני המכון.
