מאת: עמיטל בראלי- מנהל פורום חותם
את העיסוק הכמעט אובססיבי של הכנסת הנוכחית בנושאי חקיקה דתית כולם כבר מכירים. אך מסתבר, כי גם מאחורי אחת ההצעות התמימות לכאורה שהוצעה לאחרונה, הצעה להרחבת חוק השמיטה, עומדים ארגונים רפורמים וקונסרבטיבים, המעוניינים ליהנות מתקציבי המדינה ומקבלים גיבוי ותמיכה ממספר חברי-כנסת.
מאיפה הכל התחיל?
השנה הבאה - שנת תשע"ה, תהיה שנת שמיטה. בשנת תשס"ח (השמיטה הקודמת) נחקק חוק 'ועדת השמיטה' במטרה "לסייע בהיערכות מדינת ישראל לקראת שנת שמיטה". תפקיד הועדה הינו לטפל בעניינים הקשורים להיבטים ההלכתיים והחקלאיים של שנת השמיטה, והוועדה מורכבת מנציגי הרבנות הראשית, נציגי משרדי הממשלה השונים, החקלאים והמכונים התורניים שעוסקים בתחום מצוות התלויות בארץ.
לפני כחודש וחצי הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק מהפכנית שמטרתה לשנות את הרכב ועדת השמיטה. מטרת החוק המוצהרת הינה "שילוב ערכים חברתיים וחינוכיים בפעילות ועדת שמיטה". לכאורה רעיון טוב ויפה, לא? מדוע שלא נשלב ערכים חינוכיים בפעילות הוועדה? בין שאר דרישות החוק הוצע, כי כיו"ר הוועדה יכהן מלבד נציג הרבנות הראשית גם חבר נוסף המגיע מתחומי החינוך ותחומי עיסוקו יהיה "במישור הערכים החברתיים והסביבתיים".
זהו השלב בו ראוי לבדוק מה באמת עומד מאחורי יוזמת החוק החדשה.
לכל חוק יש אב ואם
את התיקון בחוק 'ועדת השמיטה' יזמו חברי הכנסת רות קלדרון (יש עתיד) ואלעזר שטרן (התנועה). את הגופים העומדים מאחורי יוזמותיהם של שני אלו אנו מכירים כבר מיוזמות וחקיקות קודמות רבות. הפעם, קל היה יותר לזהות גם את הכוונות שעומדות מאחורי החוק, וזאת בזכות כנס אליו הוזמנתי לפני כחודשיים במשכן הכנסת.
הכנס המדובר עסק ב'שמיטה ישראלית' ומטרתו הייתה חיפוש דרכים לחיבור הציבור הישראלי לחזון השמיטה והוא אורגן על-ידי ח"כ רות קלדרון. שמחתי ואישרתי את השתתפותי. רק לאחר מכן התגלה לי כי הגוף שעומד מאחורי הכנס הינו 'השדולה ליהדות מתחדשת', שזהו שם קוד לארגון הגג לרפורמים, לקונסרבטיבים, לבתי המדרש החילוניים וכדומה.
באתר התנועה הרפורמית סוקר הכנס באופן הבא: "השדולה להתחדשות יהודית בכנסת בראשותה של ח"כ ד"ר רות קלדרון וח"כ בוזי הרצוג אימצה את היוזמה להתייחס לשנת השמיטה כהזדמנות להציב על סדר היום ערכים של צדק סביבתי וצדק חברתי ולהפוך את עניין השמיטה מסלע המחלוקת לאבן בניין לצמיחתה של חברה ישראלית מתוקנת... השדולה ארגנה את הכנס "שמיטה ישראלית" שהתקיים בכנסת והשתתפו בו כנציגי התנועה הרפורמית והקולג': הרב יהוידע עמיר, הרבה אלונה ליסיציה, עדי אפל טל ותמיר ניר ואישים נוספים. השתתפותנו בכנס סימנה את יריית הפתיחה - הפקעת הדיון בשמיטה מדיון הלכתי צר, לדיון חברתי רחב שמקיף תחומים שונים בחיינו".
וככל שזהות הנוגעים בדבר התבררה – כך גם התגליות הלכו והעמיקו. בדיקה מדוקדקת העלתה, כי גם בלי שיעבור החוק החדש, ישנה התחייבות לתקצב ב-2 מיליון ₪ מתקציב הוועדה למיזמים חינוכיים בתחום השמיטה בקרב הציבור החילוני. עפ"י הסיכומים אמור הסכום הזה לעבור לגופים השייכים ל"יהדות המתחדשת" כדי לחנך ל'ערכי השמיטה החברתית'. אז תארו לכם מה היה קורה אילו תצלח החקיקה החדשה ותיתן לגורמים הללו דריסת רגל משמעותית יותר בתוככי הועדה?
גזלת כבשת הרש של החקלאים והעברתה לרפורמים
הצעת השינוי בחוק 'ועדת השמיטה' מגלה, שתי נקודות קשות וחמורות:
1. עצם הרעיון להסטת תקציבים המיועדים לסיוע לחקלאים המעוניינים לשמור את שנת השמיטה כהלכתה לטובת מהלכים חינוכיים וערכיים כאלו ואחרים הינו רעיון פסול. שנת השמיטה, לפני כל ערכיה התרבותיים והכלכליים, הינה שנת שמיטת הקרקעות בארץ-ישראל, ויש לשמור ולסייע על תקציבים דלים אלו המיועדים לסיוע לחקלאים ולצרכנים המעוניינים לשמור שמיטה כהלכתה. אכן השמיטה כוללת ערכים שונים לאומיים, תרבותיים מוסריים ועוד. אולם נקודת המוצא היא החקלאות הישראלית וממנה מסתעפים ערכים נוספים, לכן על הועדה המרכזית להיות חקלאית.
2. מאחורי ההצעה עומדים גופים רפורמים וקונסרבטיבים המבקשים לתפוס מקום של כבוד בחזית הבמה והלגיטימיות הציבורית. זאת ועוד, אילו יעבור חוק זה הרי יהיה זה תקדים במסגרתו יקבלו הרפורמים כספים ישירות מהמשרד לענייני דת – דבר שלא קרה מעולם, עד עתה (עד היום, קיבלו ארגונים אלו תמיכות רק באמצעות תקנות שונות של משרד החינוך). זהו תקדים מסוכן, אשר עלול לפתוח פתח להכרה רחבה יותר בארגונים הרפורמים.
יש להשאיר את הרכב הוועדה על כנו, כך שתשמש למטרתה המקורית: סיוע לחקלאים ולציבור שומרי השביעית.
