בזכות מה קמה מדינת ישראל?
בזכות ההשגחה האלוקית, בזכות מסירות הנפש, אבל גם בזכותה של הפשרה ההיסטורית. הפשרה ההיסטורית אמרה את הדבר הבא: מדינת ישראל תתנהל ברובה על פי החלטות הרוב, על פי הפרלמנט, אבל שערי הכניסה לעם היהודי והאופן שבו מתבצעות המשפחות בעם היהודי ינתן לבתי הדין הרבניים.
אבל בית המשפט העליון במשך השנים הייתה עינו צרה בפשרה ההיסטורית הזאת והוא החל לצמצם לאט לאט בסמכויותיו של בתי הדין הרבניים. שתי דוגמאות לדבר: בית הדין המיוחד היה בית דין שתפקידו היה להכריע באיזו סוגיה מי אמור לדון, כלומר, במקרה שיהיה ויכוח בין הערכאות על מה דנים ומי תפקידו לדון, יהיה בית דין מיוחד שתפקידו להכריע. בית הדין הזה נעלם על ידי בית המשפט העליון.
דוגמה שניה, במשך השנים היתה אפשרות לדון בבוררות בבתי הדין הרבניים, להעמיק את דיני הממונות, לפתח אותם בהסכמה, לא חובה על פי חוק, גם את הדבר הזה בית המשפט העליון סיכל וצמצם במטרה מאוד ברורה לרוקן לאט לאט מתוכן את היהודית ולהשליט את הדמוקרטית על-פי תפיסת בית המשפט העליון על פני היהודית.
יש לנו יכולת להחזיר את הגלגל אחורה, לתת כוח לבתי הדין לדון בדברים שבסמכותם על פי חוק, לתת להם את היכולת וההסכמה לדון גם בדיני ממונות, זה תלוי בנו בציבור, זה תלוי בנבחרי הציבור שלנו, ובעיקר זה תלוי בהבנה שמדינת ישראל כדי להתקיים, צריכה להיות דבר ראשון מדינה יהודית.
