המאבק על גיוס בנות דתיות לצה"ל

חוק שירות בטחון (נוסח משולב), התשמ"ו- 1986 , נחקק בכנסת הראשונה (1949). בסעיף 40 לחוק, נקבע פטור משירות ביטחון למצהירה על מניעים דתיים לאי שירות בצבא, השומרת כשרות ושבת. חוק שירות לאומי, תשי"ג- 1953 , נחקק על מנת להסדיר את חובת השירות כחלופה לשירות הצבאי, לנשים הפטורות ממנו מטעמי מצפון או דת 1. חוק זה עבר למורת רוחן של המפלגות החרדיות, שכתוצאה מכך פרשו מהממשלה וסירבו להיות חלק ממשלות ישראל הבאות (השתנה לאחר עליית מפלגת "חירות" לשלטון). כתוצאה מהתהליכים השונים, בנות שאינן דתיות מתגייסות לצבא על פי חוק שירות ביטחון, בנות חרדיות מצהירות על דתיותן ואינן נדרשות לשירות הצבאי וכתוצאה מהתנגדות הרבנים החרדיים, גם אינן משרתות בשירות הלאומי, בנות הציונות הדתית לאורך השנים הלכו ברובן לשירות לאומי ומיעוט קטן גם התגייס לצבא. 

 

במסגרת דו"ח זה, ייבדקו השינויים שחלו בקרב החברה הדתית לאומית בנושא גיוס בנות, שהובילו לתמורות בתחום. תיבחן מעורבות צה"ל וגופים שונים שפועלים להעלאת אחוזי הגיוס בקרב בנות דתיות. בנוסף, ייסקרו נתונים שונים בנוגע לשילוב בנות בצבא ובכללן הבנות הדתיות.