מטרת הצעת החוק היא להסמיך את מועצת הרבנות הראשית, שהינה הגוף הרבני המוכר בחוק כבעל האינסטנציה ההלכתית הגבוהה ביותר, גם כמועצה מייעצת וכגוף סטטוטורי המתבקש ונצרך ללוות את הליכי חקיקת החוקים והתקנת התקנות במדינת ישראל.
הצעת חוק הרבנות הראשית (חובת היוועצות במועצת הרבנות) התשע"ה- 2015
|
תיקון סעיף 2 |
1. |
בחוק הרבנות הראשית לישראל, תש"ם-1980 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2 לאחר המילים תפקידי המועצה יבוא: |
||
|
|
|
"חובת היוועצות במועצה |
(א) |
המועצה תייעץ לממשלה בכל הנוגע לקו הכללי בביצועם של חוקים הנוגעים בעניני יהדות, תורה והלכה, לרבות בענייני חקיקה. |
|
|
|
|
(ב) |
המועצה תייעץ לוועדות הכנסת בהליכי חקיקה הנוגעים בענייני יהדות, תורה והלכה. |
|
תיקון סעיף 2 |
2. |
האמור בסעיף 2 יסומן (ג) |
||
מטרת הצעת החוק היא להסמיך את מועצת הרבנות הראשית, שהינה על פי חוק, הגוף הרבני המוכר בחוק כבעל האינסטנציה ההלכתית הגבוהה ביותר, גם כמועצה מייעצת וכגוף סטטוטורי המתבקש ונצרך ללוות את הליכי חקיקת החוקים והתקנת התקנות במדינת ישראל.
חוקים שונים קובעים חובת התייעצות עם גופים מקצועיים המתבקשים לחוות דעתם טרם חקיקת חוקים והתקנת תקנות. חובת ההתייעצות מחייבת התייעצות ממשית שעל הגורם המקבל לתת דעתו בלב פתוח ובנפש חפצה, נפש קולטת, ונתינת משקל ממשי לעמדת הגורם המייעץ.
למרות היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית עמדת היהדות כמעט ואינה נשמעת בכנסת ובממשלת ישראל. הליכי חקיקה רבים מתוקנים פעמים רבות ללא התחשבות כלל בעמדת ההלכה היהודית או תוך השמעת בליל דעות המתיימרות לייצג את עמדת היהדות בלא כל הסמכה לכך.
מוצע לתקן את חוק הרבנות הראשית ולהוסיף לתפקידי מועצת הרבנות הראשית את הסמכות לייעץ לממשלה ולכנסת בכל הנוגע לעניינים הנוגעים בענייני יהדות תורה והלכה. הדבר יצוק משמעות ותוכן להיותה של מדינת ישראל מדינה יהודית. פעמים רבות המחוקק והממשלה כלל אינם מודעים לעמדת ההלכה ודברי חקיקה רבים נחקקים באופן הנוגד את תורת ישראל ונראה כי קבלת חוות דעת של גורם הלכתי מוסמך הייתה מאפשרת לתקן את החוק באופן התואם את ההלכה.
גם במקרים בהם יש למחוקק עניין לחוקק חוק שלא בהתאם לעמדת ההלכה, ראוי ומתבקש הדבר כי יינתן משקל לעמדת ההלכה טרם קבלת החוק ובכך לצמצם את הפגיעה הבלתי נדרשת בהלכה.
הצעות חוק