"ב-30.10.18 החילונים יוצאים להצביע" זהו הסלוגן של 'פורום ערים חופשיות. הפורום, שהוקם ע"י הקרן החדשה לישראל, מרכז, יוזם ומסייע למאבקים מקומיים בנושאי דת ומדינה. המטרה: להציב את נושא 'דת ומדינה' במרכז הדיון בבחירות המקומיות. כך, הם מקווים, יצא הציבור החילוני להצביע ויקדם את הפרדת הדת מהמדינה.
מה בוער לגופים אנטי יהודיים לצבור כוח דווקא ברשויות המקומיות? והאם הציבור הדתי-לאומי נרדם בשמירה בזירה זו?
ניהול או הנהגה?
לציבור נדמה שהמשחק הפוליטי מתקיים בכנסת ובממשלה ואילו הרשות המקומית היא בעצם מנהלה מקומית ונבחריה הם, עם כל הכבוד, חברי ההנהלה. חוסר העניין הציבורי במתרחש בזירות המקומיות ובאג'נדות של המתמודדים לראשותן, נובע מהבנה זו.
אבל המציאות קצת שונה. הרשויות המקומיות, כך מתברר, הן ישויות עצמאיות בעלות סמכויות נרחבות. אפיקי ההשפעה של נבחרי הרשויות המקומיות מגוונים ונרחבים, הנה כמה דוגמאות:
א. קידום אג'נדות חברתיות ומדיניות: באמצעות הקצאת תקציב נדיב, קרקע ומבנים לגופים המקדמים את האג'נדות בהן הפוליטקאי המקומי מאמין.
ב. הכרעה מעשית בדיונים ציבוריים: הפוליטיקאים המקומיים יכולים לעיתים להכריע בסוגיות שנידונות בזירה הארצית באמצעות יישום. למשל כבר בדיון על התקנת מצלמות אבטחה במוסדות המטפלים בפעוטות יישמו את ההצעה מספר רשויות דה פקטו.
ג. עקיפת חוק או אי אכיפתו: אפיק השפעה נוסף הוא קידום מסלולים עוקפי-חוק בנושאים שונים (אוטובוסים במימון העירייה בשבת) או אי אכיפה במקרה והפיקוח על חוק מסוים מוטל על העירייה כמו בנוגע לפתיחת עסקים בשבת.
ד. הובלת סדר היום הציבורי: באמצעות ניצול הבמה התקשורתית שנתונה לו כאיש ציבור, יכול ראש הרשות להשפיע על סדר היום במדינה ולקדם את האג'נדה שלו.
אלו רק מקצת מיכולותיהן של הרשויות המקומיות. עם יכולות כאלו קל להבין שהן שחקן מרכזי במגרש הפוליטי בישראל. במבט קצר על המציאות הישראלית ניתן להבחין איך הן תופסות את מקומן יותר ויותר כמנהיגות, מקדמות אג'נדות. ומובילות את השיח הציבורי.
הזירה המקומית – מכפיל כוח לקבוצות מיעוט
אז הבנו שיש כוח פוליטי ברשויות המקומיות. חשוב שנפנים שהכוח הפוליטי המרוכז בזירה המקומית יכול להוות מכפיל כוח משמעותי לקבוצות מיעוט שנכשלו בזירה הארצית. כך באמצעות ערים בהן יש ייצוג נרחב לקבוצת מיעוט מסוימת היא יכולה לקדם אג'נדות מסוימות ולנהל את סדר היום במדינה. כשמדובר בהשפעה באותה רשות מקומית זו דמוקרטיה במיטבה אך כשמדובר בהשפעה על הזירה הארצית נגד רצון הרוב, זו הסגת גבול.
יתר על כן, אדישות הציבור למתרחש בזירה המקומית מאפשרת לאותן קבוצות גם לכפות את דעתן על הרוב המקומי באמצעות פעילות ציבורית מסיבית. יכולת ההשפעה של האזרח הקטן ברשות המקומית היא גדולה, הקרבה למוקד ההתרחשות מאפשרת להגיע למוקדי קבלת ההחלטות ללא מאמץ וההיכרות הקרובה עם נבחרי הציבור הופכת אותם לקשובים ולחיצים יותר. פעילות מסיבית בגזרה המקומית מציגה למקבלי ההחלטות תמונת מצב שקרית של רצון הציבור המקומי וזו תניב בהכרח תוצאות שיתורגמו, באמצעות הכוח שברשות המקומית, גם למישור הארצי.
הזירה המקומית מובילה מהפך בתחום 'דת ומדינה'
בתחום של 'דת ומדינה' כבר לא מדובר בתיאוריה, זו המציאות. קבוצות מיעוט אנטי יהודיות מנצלות את כוחן המוגדל בערים מסוימות, את המגרש הנוח ואת אדישות הציבור על מנת לקעקע את דמותה היהודית של המדינה.
בנוסף נפקד מקומו של שחקן מרכזי בתחום – הציבור החרדי. מבחינת ארגוני הקצה הזירה המקומית מופקרת ומהווה בית גידול למהפכה בתחום 'דת ומדינה'.
בשנים האחרונות זיהו מספר ארגונים את הפוטנציאל הגלום במישור המוניציפאלי והחלו לפעול בו בהצלחה. הם עוסקים בכל: צביון השבת, יהדות בבתי הספר, להט"ב, מאבק בגרעינים ומבני דת ובאירועי תרבות יהודית. הם קוצרים הישגים משמעותיים במישור המקומי ויוצרים אווירה אנטי-יהודית במישור הארצי.
ניקח לדוגמה את 'ישראל חופשית'. במישור הארצי למרצ יש חמישה חברי כנסת מתוך מאה ועשרים. במישור המוניציפאלי מרצ מפעילה את תנועת 'ישראל חופשית' על סניפיה הרבים. באמצעות פעילותה בזירה המקומית משפיעה מרצ במישור הארצי מעל ומעבר לכוחה האלקטוראלי.
חשוב לציין שארגונים אלו מתוקצבים בנדיבות ע"י קרנות זרות. סיוע זה בשילוב תקשורת אוהדת, מעצימים את השפעתם המוגזמת בלאו הכי.
שיטת העבודה של הסניפים המקומיים
הסניפים המקומיים של ארגוני ההנתקה פועלים במספר שיטות אופייניות. החל בהתססה ברשת, ניהול 'צבא מגיבים' להצגה של רוב, עבור בפעילים שיוצרים לחץ על נבחרי הציבור בדרכים רבות וכלה בשיימינג כלפי מי שלא מיישר קו. כך מובילים ארגוני הקצה את השיח המקומי ומשפיעים על ההחלטות בנושאי דת ומדינה בזירה המקומית והארצי. המנהיגות המקומית נכנעת לרוב לדרישותיהם מחוסר ברירה. האווירה הציבורית המדומה הזו מכתיבה בנוסף את צעדיהם העתידיים של נבחרי הציבור והמתמודדים ברשויות המקומיות ומייצרת נזק ארוך טווח.
כפי שכבר הסברנו, הדיון המקומי הוא פלטפורמה ליצירת דיון ושינוי במישור הארצי. בסיוע התקשורת האוהדת נקבע השקר לפיו הציבור בארץ מואס ביהדות ותומך בדעותיהם שהרי הם הרוב בערים. מיצג שווא זה מוביל את הלך הרוח האנטי יהודי בקרב נבחרי הציבור במישור הארצי.
'חוק המרכולים' מציג את הצלחת שיטת העבודה שלהם. במהלך החקיקה הפעילו התאים המקומיים לחץ על ראשי הרשויות כדי שיקדמו חוק עזר שיתיר פתיחת עסקים בשבת. הפעילים פנו לנבחרי הציבור, הפגינו, כתבו והתסיסו ברשתות ודיברו על כפייה דתית אנטי דמוקרטית. הלחץ גרם שבכמה ערים התקבל חוק עזר המתיר מסחר בשבת.
גם כאן ההישג העיקרי התבטא ביצירת אווירה שבה נדמה ששמירת השבת היא דבר מאוס על רוב הציבור. אווירה זו היא הרסנית ומשפיעה גם כיום על נבחרי הציבור וגורמת להם לוותר על צביון השבת בתחום שיפוטם.
הציבור הדתי מתעורר
אנו אוהבים לדבר על אחיזה בהגה, אך בינתיים יש מי שמחבל בשיטתיות במדינה היהודית אותה אנו חולמים להנהיג.
צריך להודות: נרדמנו בשמירה. עד לאחרונה לא זיהינו את המתרחש ולא נאבקנו בארגונים שמנסים לטשטש את דמותה היהודית של המדינה.
המפעל האדיר של הגרעינים התורניים לא נותן מענה לאתגר. הגרעינים הם אמנם כוח משמעותי וחשוב מאוד בערים אך הם מנועים מלעסוק בסוגיות עדינות אלו. החששות מהרחקת הציבור, ממיתוג כקיצוניים ומזיהוי פוליטי וגם הפחד מפגיעה בתקציבים מרחיקים אותם, בצדק, מעיסוק בנושאים השנויים במחלוקת.
יש צורך בהתארגנות עצמאית של תושבים שתיקח אחריות, שלא תהסס להציב דרישות לפוליטיקאים המקומיים, שתוביל מהלכי הסברה, שתקדם יוזמות לחיזוק הצביון היהודי של העיר ותנהל מאבקים במידת הצורך. התארגנות כזו שתהיה חפה משיקולי תקצוב ותדמית תוכל לפעול באומץ, להוביל ולשנות. התארגנות כזו תסייע בעקיפין גם לפעילותם הברוכה והחשובה של הגרעינים והמוסדות המקומיים.
חותם בערים
הזירה המוניציפלית, החשובה כל כך עבור דמותה היהודית של מדינת ישראל, גועשת לקראת הבחירות המקומיות. במסגרת מיזם 'חותם בערים' אנו מלווים התארגנויות מקומיות של תושבים שלוקחים אחריות על הבית שלהם ועל המדינה שלנו.
גם אתם רוצים לחזק את המדינה היהודית? גם לכם נמאס לשבת בחיבוק ידיים? אתם מוזמנים להצטרף אלינו. אנו נעניק לכם ליווי, הכוונה אסטרטגית וסיוע מעשי ומקצועי. יחד אתכם נשמיע קול צלול וברור ונציב את היהדות על סדר היום, המקומי והארצי.
