על סדר היום

תחקיר: גיוס בנות דתיות לצבא

תחקיר: גיוס בנות דתיות לצבא

ארגון חותם עוסק בסוגיית גיוס בנות לצה"ל כבר תקופה ארוכה, לאחרונה פורסמו מבחני לתמיכה של משרד החינוך בפעילות בלתי פורמלית של ארגונים המעודדים גיוס בנות דתיות לצה"ל. המחלקה המשפטית של חותם פנתה לשר החינוך נפתלי בנט, והציגה בפניו טיעונים כנגד החוקיות והלגיטימיות המוסרית של המהלך והצביעה על כך שהתקנה המוצעת תביא לפגיעה וכרסום בדרכו ובמשנתו החינוכית של החמ"ד, לפיה דרך המלך לשירות בנות דתיות הינה במסגרת השירות הלאומי, ולא בצבא.

היה זה לפני עשר שנים. רבים הופתעו מהשתתפותו של הרב שלמה אבינר, מהרבנים הנוקטים דווקא קו נחרץ בתחומי הצניעות, בכנס למתגייסות דתיות שארגנה עמותת אלומה.

הרב אבינר לא הסתפק בנוכחות פסיבית, אלא אף בירך את המתגייסות שיהיו איתנות וחזקות ברוחן והעניק להן הדרכות רוחניות לקראת ההתמודדויות המצפות להן במדים.

אבל תמיכתו זו של הרב אבינר הומרה בשנים האחרונות בהתנגדות נחרצת לא פחות. עמדתו כלפי הארגון עברה שינוי של מאה ושמונים מעלות. בראיון שפורסם עמו, מסביר הרב אבינר מה גרם לו לחזור בו מהתמיכה באלומה ומתאר כיצד הבין שבניגוד למה שחשב בתחילה, הארגון נוקט עמדה מוצהרת למען גיוס בנות לצה"ל ולא רק סיוע בדיעבד למי שכבר בחרו להתגייס.

"אנשים העירו לי שלא הציגו לפניי את ארגון אלומה במילואו", הסביר הרב אבינר, "אכן, בתחילה הסבירו לי שהוא בעד שירות לאומי, ולכיוון זה הוא מנסה להטות את הבנות. אך אם הם אינם מצליחים בזה, אז מפנים אותן למסלולים היותר בטוחים ומלווים אותן לכל אורך הדרך.

"אך לא כן הדבר. הארגון נוקט עמדה מוצהרת ומגויסת למען שירות צבאי לבנות. כמובן, אם בת רוצה שירות לאומי, אין כופים עליה ללכת לצבא, אך מנסים לשכנע. אפילו אם בת גויסה בטעות נגד רצונה ורוצה לצאת מן הצבא, מספקים לה ייעוץ מתאים. אך הכיוון הוא גיוס בנות. ואין זה פלא, הרי ארגון אלומה לכל שלוחותיו הוקם על ידי הקיבוץ הדתי, שבו כמעט כל הבנות מתגייסות לצבא. כמובן יש מעלות רבות בקיבוץ הדתי. בעצמי הייתי חבר קיבוץ שמונה שנים וחצי ומאוד הערכתי אותם ואני עדיין מעריך. אך גיוס הבנות הוא טעות גם על פי ההלכה וגם על פי המוסר האנושי".

הרב אבינר נשאל בהמשך לדברים האם פעילותה של אלומה נעשית רק בדיעבד, לאחר שבנות רבות החליטו כבר להתגייס, ורק אז אלומה מכוונת ומלווה אותן. בתשובתו הוא שולל לחלוטין את ההנחה הזאת. "בהחלט לא נכון", הוא קובע, ומספר כיצד הגיעו אליו מנכ"לית אלומה יחד עם קצין חינוך ראשי לשכנעו להסיר את התנגדותו לגיוס בנות: "מכיוון שכתבתי פעמים מספר בשם רבותינו הקדושים שאסור לבת להתגייס לצה"ל, אז ביום מן הימים באו להיפגש איתי מנהלת אלומה וקצין חינוך ראשי של צה"ל, כדי לשכנע אותי שמצווה גדולה שבנות תתגייסנה, שהן חיוניות וחשובות לצה"ל, ושעליי להסיר התנגדותי. כמובן אין זו החלטה שלי, אלא של ריבונו של עולם. אכן 'אלומה – משרתות באמונה', אבל אין זו האמונה שקיבלנו בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה. אם כן, באו שני אנשים אלה, דווקא אנשים ערכיים ונחמדים, הפעילו עליי הדל מכבש כבד, אבל חזרו מאוכזבים".

הרב אבינר מוסיף לתאר פעילויות של אלומה שבעיניו מעידות על מגמת הארגון לעודד בנות לגיוס. בין השאר הוא מונה אימוני התנסות בגדנ"ע, המתקיימים פעמיים בשנה ומעניקים לבנות את תחושת החוויה הצבאית, וכן שבת למתלבטות, בה פורשת לפני הבנות בת ששירתה בצבא את ההתמודדות עם הדילמות ההלכתיות, במטרה למצוא פתרונות.

מה באמת עומד אם כן מאחורי פעילותה של אלומה? האם אכן, כדברי ראשי העמותה, מדובר בסיוע הכרחי לבנות הדתיות שבחרו כבר להתגייס, או שמא כהבנתו המחודשת של הרב אבינר, זוהי תנועה לעידוד אקטיבי של בנות שומרות מצוות להצטרף לשורות צה"ל?

צה"ל: "אלומה הם שותפים מרכזיים"

צבא ההגנה לישראל הוא הגוף האמון על המערכות שמנהלת מדינת ישראל מול הקמים עליה. אולם בשנים האחרונות מנהל אגף כוח אדם בצה"ל מערכה נוספת, מסוג אחר לחלוטין, שמבקשת לקנות את לבן של הבנות הדתיות ולמשוך אותן לשורות צה"ל. המערכה הזאת מתנהלת לא באמצעות טנקים וארטילריה, אלא על ידי הצגת סטטיסטיקות גיוס, כתבות אוהדות ויצירת תעמולה גלויה וסמויה בבמות שונות בתוככי המגזר הדתי.

די בהצצה קלה באתר אגף כוח אדם של צה"ל, כדי לגלות את הניסוחים המזמינים שעליהם עמלים בצה"ל כדי למשוך את המתגייסות הדתיות. מדור 'בת חיל', המטפל בגיוס הבנות הדתיות, מזמין אותן "לקום ולעשות מעשה תוך שילוב אמיץ בין אמונה, הלכה ודרך ארץ". המדור מבטיח "מגוון רחב של תפקידים ואפשרויות לשירות צבאי משמעותי לבנות דתיות". בצה"ל גם מתחייבים למועמדת לגיוס כי "כחיילת דתייה תהיי זכאית לשמור תורה ומצוות ככל חייל בצה"ל". לאחרונה החלו גם באישור פס ייצור של חצאיות מדי ב' וכן באישור מטפחות ראש לבנות נשואות שירצו לשרת בצה"ל.

בצה"ל גם מתגאים בסטטיסטיקות ההצלחה של קמפיין גיוס הדתיות לצה"ל. כך למשל, בין השנים 2010‑2012 חלה עלייה של 40 אחוזים במספר המתגייסות הדתיות לצה"ל, לטענת גורמים צבאיים. ב‑2015 הצביעו בצה"ל על גיוס שיא של יותר מ‑2,000 בנות דתיות באותה שנה.

בכל הדיווחים החגיגיים הללו נכרך כמעט תמיד שמה של עמותת אלומה. כך למשל מתארת כתבה באתר 'פז"מ' את הגידול במספר המתגייסות הדתיות ב‑2015, ומביאה גורמי ביטחון שתולים את ההצלחה בין השאר בשבוע הגדנ"ע שמתקיים פעמיים בשנה ומותאם במיוחד לבנות דתיות. בין הגורמים המארגנים את שבוע הגדנ"ע נמצאים משרד הביטחון, אלומה וחיל החינוך.

כתבה אחרת, שפורסמה ב‑2011 באתר nrg, מתארת פרויקט מיוחד של חיל המודיעין המיועד לדוברות פרסית: "הקבוצה האיראנית - כך מכונות הבנות דוברות הפרסית שהגיעו השבוע לגדנ"ע בבסיס ג'וערה ברמות מנשה. הבנות הגיעו למקום במסגרת שבוע גדנ"ע אשר מיועד לבנות דתיות ואמור לחשוף בפניהן את אורח החיים הצבאי כדי לעודד אותן להתגייס לצה"ל". המיזם הייחודי, מגלה הכתבה, מתקיים בשיתוף עמותת אלומה.

גורמים בצה"ל מעידים בפה מלא על שיתוף הפעולה שלהם עם אלומה לטובת המטרה של גיוס הבנות הדתיות לשורות לובשי המדים. בישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה (טבת תשע"ב) אמרה ראש אכ"א דאז, תא"ל אורנה ברביבאי, כי "בעיניי, העשייה של אלומה מעוררת השראה הן כראש אכ"א והן כאזרחית במדינה, במובן של יצירת אלטרנטיבה לנשים דתיות להתגייס לשירות משמעותי בהיקפים הולכים וגדלים, מתוך הבנה של רצון לקחת חלק במאמץ הלאומי לביטחון המדינה".

שנתיים מאוחר יותר התבטאה היוהל"ן, תא"ל רחל טבת ויזל, בישיבה באותה ועדה בכנסת, כי אלומה היא שותפה מרכזית במאמצים של צה"ל לגייס בנות דתיות. זאת מאחר שצה"ל אינו מורשה להיכנס למוסדות החינוך של החמ"ד, בהתאם לעמדה החינוכית שלו המתנגדת לגיוס בנות לצבא: "באופן עקרוני אנחנו לא נכנסים למוסדות החמ"ד. השותפים שלנו המרכזיים הם אלומה שנמצאים כאן ועושים את עבודת הקודש, והם מול האוכלוסייה הזאת על מנת לחשוף אותה (לאפשרויות הגיוס לצה"ל, ח"ר)".

יצוין כי גם באתר אלומה לא מוסתר שיתוף הפעולה בין הגופים, כאשר תחת הסעיף "שותפים" נמצאים משרד הביטחון וצה"ל.

הקיבוץ הדתי: שירות צבאי - חובה הלכתית

בניגוד לחיבוק שמעניק צה"ל לאלומה ולפעילותה, הרי שאלומה עושה מאמץ עיקש לתייג את עצמה כמי שלא מעודדת גיוס אלא רק תומכת בדיעבד בבנות שבחרו להתגייס.

כך למשל טען בלהט ד"ר אמנון שפירא, איש הקיבוץ הדתי ומבכירי אלומה, במאמר חריף מעל דפי עיתון זה לפני כשנה, כי "בכל פעילותנו רק ביקשנו לתת מענה לאותן בנות שעל דעת עצמן, ובעצמן, החליטו לשרת בצבא. כי לדעתנו, שהיא דעת תורה במובן העמוק שלה, חובה לעזור לכל יהודי בכל פרק בחייו, במיוחד כאשר הוא זקוק למשען, בבחינת 'לא תעמוד על דם רעך', ואסור להפקירן. כמדיניות חינוכית חד משמעית, הקפדנו בחומרה יתרה שלא להיות מעורבים בהחלטתן להתגייס, לא ברמז, לא בקריצת עין ולא בכאילו".

אולם בניגוד להצהרות אלו, מתברר שהגוף האידיאולוגי העומד מאחורי אלומה מנופף בגלוי בתמיכתו בגיוס הבנות הדתיות לצה"ל לכתחילה.

אלומה הוקמה בשנת תשמ"ג על ידי תנועת הקיבוץ הדתי "מתוך מחויבת לקיומה ושגשוגה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. זאת כנגזר מתפיסת עולמה של התנועה (הקיבוץ הדתי, ח"ר), הדוגלת ומתנהלת לאור ערכי תורה ועבודה", כך על פי אתר העמותה. העמותה הציבה לעצמה שורה של משימות בחזית החברתית, ותחתיה פועלת גם עמותת השירות הלאומי 'בת עמי'. אחת ממטרותיה העיקריות, כהגדרתה, הייתה ונותרה ליווי הבת הדתית לקראת השירות הצבאי או האזרחי-לאומי ובמהלכו.

תנועת הקיבוץ הדתי ממשיכה עד היום להוביל את אלומה. בין חברי ההנהלה של העמותה ניתן לזהות דמויות בולטות בתנועת הקיבוץ הדתי, כמו היו"ר יאיר ריינמן, עמוס ספראי, פרופ' אמנון שפירא, נחמיה רפל ואחרים.

הפולמוס בנושא בין תנועת הקיבוץ הדתי לרבנות הראשית – שאסרה באופן גורף את גיוס הבנות לצה"ל, החל כבר בשנת 1951, עם פרסום פסק ההלכה הראשון של הרבנות הראשית לישראל בנושא זה. בתנועת הקיבוץ הדתי יצאו אז למאבק בפסיקה זו, וביקשו לשמר את הלגיטימיות של הנשים שבחרו להתגייס. אז היה מדובר בעיקר בגרעיני הנח"ל. הגרעינים הללו היוו בסיס משמעותי של כוח אדם, גברים ונשים, שתרם להתפתחותה של תנועת הקיבוץ הדתי.

בשנת תשמ"ב יצאה לאור חוברת בשם 'גיוס בנות ושרות לאומי' בהוצאת הקיבוץ הדתי-נאמני תורה ועבודה, שנכתבה על ידי ד"ר יחזקאל כהן. במבוא לחוברת נכתב: "מגמתה של חוברת זו להראות שבצד האוסרים שרות צבאי ולאומי, יש המתירים שירותים אלו ויש אף המחייבים את הבנות, מכוח ההלכה, לשרת שרות צבאי או שרות לאומי על פי החוק".

מרכז יעקב הרצוג, מוסד של תנועת הקיבוץ הדתי, הקים ב‑2006 את המכינה הקדם-צבאית לבנות צה"לי. גם מכינה זו תומכת בבנות לקראת גיוס. כך התבטאה ראש המכינה, הרבנית מיכל נגן, בכתבה בעיתון 'הארץ' לפני כמה חודשים: "אנחנו העזנו ללכת שלב אחד הלאה ואמרנו לבנות, 'אתן לא תתגייסו בגרעין', כלומר, אנחנו הולכות לגדודים, אנחנו הולכות לכל הצבא, לא רק למקומות מוגנים. אנחנו הולכות לכל מקום ואת, כחיילת, שליחה לפני המחנה, תישארי שם ותהיי דתייה. תהיי דוסית".

הנתונים, אם כן, מצביעים על כך שצה"ל רואה באלומה שותפה נאמנה לפעילותו בקרב הבנות הדתיות, ושהתנועה שהקימה ומובילה את אלומה מצהירה אף היא על תמיכתה בגיוס בנות לצה"ל. אולם באלומה, משום מה, מתעקשים למרות כל זאת לטעון שהם אינם מעודדים גיוס, אלא רק תומכים במי שכבר החליטה.

בריאיון שהעניקה ל'עמודים', ביטאון הקיבוץ הדתי, באב תשס"ז, חזרה והדגישה יפעת סלע, מנכ"לית אלומה, כי העמותה שבראשה היא עומדת לא מעודדת את הבנות להתגייס, אלא רק מבקשת להעניק מענה לצורך שנובע מהשטח: "אין לנו אג'נדה לשינוי ההלכה. אנחנו מטפלים במציאות הקיימת. זהו צורך שעלה מן השטח. כ‑25 אחוזים מן הבנות הדתיות מתגייסות לצה"ל, וחשוב לתת להן מענה", טענה סלע.

גם בדו"ח של תנועת נאמני תורה ועבודה מבית הקיבוץ הדתי, אשר סקר את מגמות גיוס הבנות בחינוך הדתי, נכתב כי "לטענת פעילות העמותה, הן אינן עוסקות כלל בניסיונות לשכנע בנות להתגייס לצה"ל, אלא רק בהכוונה של בנות המעוניינות להתגייס או מתלבטות בנושא".

"בת שמתגייסת – דמות של עובד ה'"

מסלול הליווי של החיילות באלומה נקרא 'משרתות באמונה'. התוכנית מציעה ליווי ועזרה לבנות כבר בשלב הטפסים והבירורים לקראת גיוס, במיונים ובשיבוצים השונים. התוכנית הוקמה בשנת תשס"ב (2002) בשיתוף עם משרד הביטחון וצה"ל. במהלך השירות צוות התוכנית זמין, רלוונטי ובעל יכולת תגובה בהקשר לסוגיות ולצרכים הייחודיים של חיילת שומרת מצוות המשרתת במערכת הצבאית, כך מתחייבים באלומה.

אולם קיומה של הבטחה זו מעורפל למדי, לאור התבטאות של מנכ"לית אלומה יפעת סלע, בדיון שנערך בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת (28.5.14): "אני אומר שעמותת אלומה לא מלווה את החיילות באינטנסיביות", הודתה סלע, ובכך למעשה הורידה מעצמה את האצטלה שתחתיה חוסות מטרות הארגון – ליווי חיילות דתיות. סלע טענה: "אנחנו מצפים ורוצים שהרבנות הצבאית הראשית תלווה, זה התפקיד שלה יחד כמובן עם האגף של יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים, ואני חייבת להגיד שנעשתה כברת דרך עצומה בשנים האחרונות. כמובן שגם באכ"א יש מדור שמטפל בבנות תוך כדי שירות, ואני חושבת שהתפקיד שלנו היה בין היתר לא לחכות שתתחיל פעולה, אבל גם לא להפסיק לנדנד לאותם אלה שצריכים לקחת אחריות לבצע את הפעולה".

אלומה מקיימת ימי עיון המיועדים לחיילות בשיתוף הרבנות הצבאית. הוא מציע מוקד מידע זמין, הסברות בבתי ספר ובחוגי בית, מחנות גדנ"ע שמטרתם להכיר לבנות את החוויה הצבאית, סמינר למתלבטות, כנסי הסברה לקראת שירות ועוד. צוות הפרויקט מורכב מנשים, בוגרות תיכונים דתיים ואולפנות שמשרתות או שירתו בצה"ל בתפקידים משמעותיים.

בין המטרות של 'משרתות באמונה' נמצא גם: "שינוי תודעתי ביחס לשירות נשים דתיות בצה"ל". ניסוח נוסף באתר אלומה טוען כי "אלומה מחויבת לפעילות אשר תשמר את השירות הצבאי כאלטרנטיבה רלוונטית עבור הבת הדתית". הצבת המטרות האקטיביות הללו מעלה סימן שאלה נוסף באשר לעמדת אלומה ביחס לגיוס הבנות.

אבל לא רק הניסוחים באתר העמותה מעוררים ספק באשר למטרותיה האמיתיות. מאחורי מעטה הניטרליות שמבקשת אלומה לשדר, מתבצעות פעילויות שדומה כי אי אפשר להגדירן אחרת מאשר עידוד נלהב של הבנות הדתיות להתגייס לשירות בצה"ל. באתר הפייסבוק של הארגון מדווחים על כנסים שעורכת העמותה לבנות דתיות ברחבי הארץ, במטרה להכיר לבנות האולפנות והתיכונים את מסלולי הגיוס השונים המותאמים להן, לייעץ, לכוון וללוות אותן בתהליך הבחירה.

כך למשל בפרסום של עיריית אשדוד בשיתוף אלומה מלפני שנה, המזמין את הבנות למפגש "שירות משמעותי לבת הדתייה", שכלל הרצאה אודות האפשרויות לשירות צבאי לבנות בליווי אלומה ופאנל תפקידי בנות בצבא. במרכז המודעה איור של חיילות בחצאית, ומעליהן מתנוססת הקריאה באדום: "הצטרפי אלינו, אחות יקרה!".

אתר הפייסבוק של אלומה דיווח ב‑28.1.14 על ערב לבנות י"א והוריהן, תושבי מודיעין והסביבה. במהלכו הבנות וההורים שאלו וביררו לגבי אפשרויות השירות של הבנות, ושמעו הרצאות בנושא. שיתוף הפעולה ההדוק של אלומה עם צה"ל בא לידי ביטוי במיוחד בערב זה, בו נטלו חלק תא"ל אלי בן מאיר וסא"ל סיגי זלנגר.

בכ"ד במרחשוון תשע"ה נערך כנס ענקי בבית החייל בתל אביב, בו השתתפו יותר מאלף בנות דתיות שהתעניינו בשירות בצה"ל. אלומה הייתה היד המכוונת והמלווה גם מאחורי הערב הזה, שוב יחד עם צה"ל, שנציגתו על הבמה הייתה היוהל"ן תא"ל טבת-ויזל.

הרב בני לאו, ידיד ותומך של אלומה, נשא דברי חיזוק רוחניים לבנות שיבחרו להתגייס לצה"ל: "הרב מדבר על שליחות בשירות, בחירה לשרת במלחמת מצווה", נכתב בדף הפייסבוק של אלומה לסיכום הכנס, "בת דתית שמתגייסת... הופכת להיות דמות של עובד ה' בארץ הזאת", הוא מצוטט.

לאלומה, כך נראה, שיטה נוספת למקם את עצמה בצד הניטרלי של המפה, תוך עידוד סמוי של גיוס הבנות הדתיות: במקום נקיטת עמדה, הופכים אותה לעובדה. כך בכתבה בעיתון הצבאי 'במחנה', מתאריך 18.9.14, המתארת את העלייה הדרמטית במספר החיילות הדתיות שהתגייסו בשנתיים האחרונות לאגף התקשוב בצה"ל. "תוך כדי חיפוש אחר מקורות כוח אדם איכותי הגעתי לאלומה", מספרת רמ"ח משאבי אנוש של אגב התקשוב, אל"מ אירית מרום, "באמצעותו הצגנו למלש"ביות תפקידים הפתוחים עבורן באגף". התיווך של אלומה הצליח: משנת 2011 ועד שנת 2014 חלה עלייה תלולה במספר הדתיות שהתגייסו לאגף התקשוב: מ‑25 בלבד ל‑180.

 

בסיום הכתבה מצוטטת מנהלת תוכנית 'משרתות באמונה', שרון בריק-דשן, שמחזקת את דבריה של אל"מ מרום, שהזמינה את הבנות הדתיות להיות "סוכנות השינוי של גיוס הבנות הדתיות לצה"ל". בריק-דשן קבעה כעובדה כי ישנו שינוי במגמה וכי הבנות הטובות יותר בוחרות גם הן להתגייס: "החינוך הממלכתי-דתי אומר שבנות דתיות צריכות ללכת לשירות לאומי, אבל השינוי קיים ואנחנו רואים יותר ויותר בנות איכותיות שבוחרות ללכת לשירות צבאי".

אלומה: "פועלים לטיפוח הזהות הדתית"

פנינו ליפעת סלע, מנכ"ל אלומה, כדי לנסות ולברר שוב מה עמדתה ביחס לגיוס בנות לצה"ל, לאור הנתונים שעלו בכתבה לגבי אלומה, פעילותה ועמדותיה.

תנועת אלומה הוקמה על ידי תנועת הקיבוץ הדתי, ומנוהלת עד היום על ידי נציגיה. הקיבוץ הדתי מעולם לא הסתיר את עמדותיו לגבי גיוס בנות לצה"ל, וטען שזוהי חובה לכתחילה. איך זה מתיישב עם עמדת אלומה שטוענת כי אינה מעודדת גיוס?

"העמותה הוקמה בשנת תשמ"ג (1983) על ידי חברי הקיבוץ הדתי. ראוי לציין כי במרוצת השנים הצטרפו לעשייה החברתית הנרחבת חברים נוספים שאינם חברי התנועה. אלומה מעודדת צעירות דתיות לשרת שירות משמעותי ומלא של שנתיים. בהתאם להשקפתן ולתפיסת עולמן עליהן להחליט האם לממש מחויבות זו במסגרת השירות הלאומי או הצבאי".

לא מעט גורמים בצה"ל, כולל יוהל"ן וראש אכ"א לשעבר, מדברים על שיתוף הפעולה הפורה איתכם, כחלק מהמאמץ של צה"ל למשוך בנות דתיות לצבא. משמע מכך שפעילותכם מעודדת בנות להתגייס, כחלק מהמגמה של צה"ל. האם לא כך?

"אלומה חרתה על דגלה את המחויבות להעניק מידע, ייעוץ והכוון מקצועיים ומלאים לכל נערה דתית שמתלבטת או שהחליטה להתגייס לצה"ל. שיתוף הפעולה עם צה"ל הוא נדבך חשוב בעבודתנו, המקדם ומאפשר השתלבות צעירות דתיות בתפקידי שירות משמעותיים מחד, תוך שמירת וטיפוח זהותן הדתית מאידך".

הפרסומים והפעילויות של אלומה מבטאים רוח נלהבת ומעודדת את הבנות להתגייס. כל אלו לא נראים כסיוע למי שכבר בחרה, אלא כהכוונה למי שעוד מתלבטת.

"בצוות אלומה חברות נשים דתיות צעירות בוגרות שירות צבאי משמעותי, המציגות באופן מקצועי וכן את האתגרים וההזדמנויות הכרוכים בשירות בת דתית בצה"ל. אנו מזמינים את קוראי 'בשבע' להצטרף לפעילויות, או לפחות ללמוד עליהן מגוף ראשון מאלפי הצעירות המשתתפות בהן, ולשמוע את העובדות כהווייתן ולא רק 'פרשנות מטעם'".

אחת המטרות של אלומה היא "שינוי תודעתי ביחס לגיוס הבנות לצה"ל". אם אתן רק רוצות לסייע למי שבחרה כבר, מדוע לקבוע מטרת על של שינוי תודעה בכלל?

"לשמחתנו, בעמל רב של יותר מעשור הצלחנו לשנות תודעה, ונראה שרוב הציבור הדתי-לאומי, כפי שהוצג בסקר שערך 'בשבע' בפברואר האחרון, מכיר בשירות בצה"ל כאלטרנטיבה רלוונטית לבת הדתית המעוניינת. אין באמירה זו קריאה לעודד לגיוס אלא להציג עובדות כהווייתן".

קמתם במטרה ללוות את הבת הדתית גם במהלך שירותה בצה"ל. בוועדה בכנסת אמרת שאתם לא כל כך מתעסקים בליווי הבנות בצבא, ורוצים שהרבנות ועוד גורמים יעסקו בזה. אם אתם לא עוסקים בליווי, אז מה בעצם המטרה שלכם?

"מפקדי צה"ל והרבנות הצבאית אמונים על ליווי החיילות והחיילים הדתיים. אלומה פועלת בשיתוף פעולה עם צה"ל ואנו ממשיכים ללוות את החיילות בשיחות טלפוניות יזומות, בימי עיון תורניים ובביקורים בשטח".

הרב אבינר חזר בו מתמיכתו בכם, לאחר שנחשף לעובדות שונות שגרמו לו להבין שאתם מעודדים את הגיוס ולא רק תומכים בדיעבד. למשל, הביקור של קצח"ר ומנכ"לית אלומה אצלו.

"עמדתה ואופי פעילותה של אלומה לא השתנו מיום ייסוד התוכנית ב‑2002. הרב אבינר שינה את עמדתו כבר ב‑2008 ואת הסיבות לכך ראוי לברר מולו. מטרת ביקורם של קצין חינוך ראשי ומנכ"לית אלומה בישיבת עטרת כוהנים הייתה לצורך לימוד והכרת עמדותיו המורכבות של הרב. הטענה כאילו היה בכך ניסיון לשכנעו לשנות את עמדותיו יש בה מידה של זלזול ופגיעה בכבודו של הרב אבינר".

===============================================

משרד החינוך עשוי לתקצב את פעילות אלומה עם תלמידות החמ"ד * מוסדות החמ"ד מאפשרים לאלומה לתת מענה לבנות שבחרו להתגייס

סוגיה נוספת בהקשר לפעילותה של אלומה היא היחס בינה לבין מוסדות החמ"ד. כאמור, עמדת החמ"ד היא לעודד בנות לשירות לאומי של שנה או שנתיים, אולם שירות צבאי הוא מחוץ לתחום בהתאם להוראת הרבנות הראשית. אלומה מנהלת מאבק מתמשך במטרה שהמוסדות הדתיים יאפשרו לה להיכנס אליהם באופן רשמי ולקיים את פעולות ההסברה לבנות לקראת גיוס אפשרי לצה"ל.

נראה כי המאבק מתחיל להניב פרי. בדיון בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת (מתאריך 28.5.14) מודה סגנית ראש מינהל החינוך הדתי, מיכל דה-האן, כי המגמה המסתמנת בחמ"ד ביחס לאלומה מתקדמת לקראת הכרה רשמית בארגון.

דה-האן תיארה אז ישיבות עם מנהלי החמ"ד בנושא, כאשר נבנית תקנה תקציבית שתיתן מענה במערכת לבנות המבקשות להתגייס: "אנחנו מדברים על מתן מענה של מאה אחוזים לבנות שרוצות להתגייס, לבנות שרוצות לעשות שירות משמעותי בצה"ל ואנחנו בונים על זה תקנה. אתם מבינים מה המשמעות של הדבר. מי אמר שצריך לפתוח את בית הספר דווקא?".

דה האן מדגישה כי בפני הבנות מוצגת גם האפשרות של שירות צבאי: "כאשר אנחנו עשינו השנה מפגשים של מנהלים, הנושא של הצבא באמצעות אלומה עלה בכל אחד מהמפגשים. אנחנו חשפנו את הבנות בתוכניות העבודה שלנו, בהן אנחנו מתחילים בכיתה י' לדבר על שירות משמעותי, ולא משנה אם הוא שירות לאומי או שירות צבאי".

בהמשך הדיון טוענת ראש היחידה להכנה לצה"ל וגדנ"ע במשרד הביטחון, דליה ינקו יוסף: "התקנה זה טוב, זה כסף, אבל השיטה לא תשתנה". דה-האן משיבה לה חד משמעית כי לתקציב שיוענק לנושא יש מבחינת החמ"ד משמעות מעבר לכסף: "לא, זה לא כסף. זאת הכרה".

בשיחה שערכו עמה השבוע, מסבירה דה-האן ל'בשבע' את דבריה מאז, ומשרטטת את מדיניות החמ"ד ביחס לפעילותה של אלומה: "מינהל החינוך הדתי עובד על פי החלטות מועצת החמ"ד, שקבעה כי אנו מחנכים את בנותינו לשנתיים של שירות לאומי משמעותי, דבר לא השתנה בהקשר זה".

אם כן, מה משמעות דברייך כי ישנה הכרה באלומה?

"הבנות שמתעניינות ומתגייסות לצבא, אנו רואים אותן כחלק חשוב, משמעותי ושווה לבנות האחרות. מתוך כך אנחנו נותנים לאלומה לפעול. לא מדובר בפתיחה מלאה לכל הבנות, אלא רק כמענה פרטני לבנות שמעוניינות להתגייס. זו ההכרה. אין פה שינוי במדיניות שלנו. אנחנו לא פותחים לבנות שלנו את האופציה של גיוס לצבא. אבל מי שכבר החליטה להתגייס, מקבלת את המענה, מתוך התפיסה שכולן בנותינו".

האם ההכרה הזאת משמעותה פתיחת המוסדות לנציגות אלומה, או שהמענה הפרטני הזה ניתן מחוץ לכותלי בתי הספר?

"מדובר כאמור במענה פרטני. זה יכול להיות בתוך בית הספר, או אחרי הצהריים. אנחנו סומכים על מנהל של כל מוסד שיידע לעשות את העבודה".

יצוין עוד כי לאחרונה פרסם משרד החינוך טיוטת תבחינים לתמיכה תקציבית בעמותה אשר תלווה ותסייע לבנות דתיות המבקשות להתגייס לצה"ל. התבחינים שפורסמו הם כאלה שאלומה עומדת בהם, וככל הנראה היא צפויה לחסות גם תחת כנפיו של משרד החינוך. לאחר פרסום התבחינים שלחו בארגון 'חותם' מכתב לשר בנט, והתריעו כי מדובר בצעד הנוגד את החוק, שכן עמותה המעודדת גיוס בנות דתיות פועלת בניגוד לעמדת מועצת החמ"ד, כאמור.

לקריאת התחקיר המלא בערוץ 7 לחץ כאן>>

לקריאת מבחני התמיכה שפרסם משרד החינוך לבחינת סיוע לעמותות המעודדות גיוס בנות דתיות לחצו כאן>>