לפי נתוני אגף כוח אדם בצה"ל, המתפרסמים מעת לעת בכלי התקשורת, עולה שמספר הבנות הדתיות המתגייסות לצבא עולה מדי שנה. בשנת 2010, לפי הנתונים, התגייסו 935 בנות דתיות, ובשנת 2015 דווח על 2,156 חיילות דתיות שעלו על מדים. אלא שבדיקה מעמיקה של הנתונים מגלה שלא בטוח שמדובר בעלייה דרמטית כל כך, לפחות לפי נתונים שמסר צה"ל בעבר. כמו כן עולות תהיות בשאלה אם הצבא לא עורך מניפולציות בספירת החיילות הדתיות המתגייסות לשורותיו.
מדו"ח של מכון המחקר של הכנסת שפורסם בחודש פברואר 2007 ושבחן את נתוני המתגייסות הדתיות בשנים 2000־2005 עולה שכבר אז עמד מספר המתגייסות על 1,500־1,700 מדי שנה. בדו"ח אחר, שפורסם בדצמבר 2013 ונערך בידי אריאל פינקלשטיין בשביל ארגון "נאמני תורה ועבודה", עולה כי לאחר יישום תוכנית ההתנתקות נרשמה אמנם ירידה קלה, אך בשנים 2010 ו־2011 התגייסו לצבא כ־1,500 בנות דתיות - מספר גבוה מנתוני אגף כוח אדם שדווחו בפומבי. את הנתונים למחקרים שנזכרו סיפקו אנשי הצבא, ונשאלת אפוא השאלה כיצד נוצר הפער בין הדיווחים.
אנשי ארגון "חותם", העוסקים בסוגיות יהודיות הנמצאות על סדר היום, פנו לדובר צה"ל כחלק ממחקר מקיף שערכו בעניין, וטענו שקיים פער בלתי סביר בין הנתונים וניסיון לייצר לכאורה מצג שווא של גידול במספר המתגייסות. בחודש נובמבר שעבר פנה אחיעזר וולף, חוקר מטעם הארגון, אל מדור פניות הציבור של הצבא כדי לקבל את הנתונים המלאים, אך לא זכה למענה של ממש.
בתחילה נמסר לו שבירור מול גורמי המקצוע בצה"ל העלה שלפני שנת 2010 לא הייתה אינדיקציה לזהות "בנות חיל" - הגדרה חדשה בצה"ל למתגייסות דתיות - במערכות הצבא, ולכן לא קיימים נתונים לגבי השנים שקדמו ל־2010. בתגובה השיב וולף שנתוני גיוס של בנות דתיות הופקו עוד לפני 2010, כפי שעולה מהמחקרים שהוזכרו קודם.
ב־19 בדצמבר נמסר מצה"ל שבשנת 2010 הוקם באגף כוח אדם מדור "בת חיל", שמרכז את הטיפול בחיילות הדתיות, ומאז הקמתו מרוכזים נתוני הגיוס הרלוונטיים אצלו. מתשובת הצבא עולה שהחל בשנת 2010 החלו באגף כוח האדם לספור ולדגום את המתגייסות הדתיות לפי מדד חדש, ועד אותה שנה התבססו הנתונים על המידע שמסרו מוסדות החינוך שבהם למדו המתגייסות. קצין בכיר באגף כוח אדם הסביר שבעבר התגלו אי דיוקים בהגדרות משרד החינוך לצעירות דתיות, ולכן הוחלט לקחת בעירבון מוגבל את נתוני החינוך הממלכתי־דתי ולמנות מההתחלה את מספרהמתגייסות הדתיות. לפיכך, נתוני משרד החינוך בעבר הפכו לטענתו לא רלוונטיים, ובצבא סבורים ששיטת הספירה החדשה מדויקת יותר.
בכל קבוצת גיוס אחרת, אגב, נספרים המתגייסים לפי מוסד הלימודים שבו למדו ולא על בסיס מדדים שונים. לדוגמה, כדי להציג עמידה ביעדי הגיוס שקבעה הממשלה טוענים בצה"ל שחייל חרדי הוא מי שלמד במוסד חרדי, גם אם אינו מנהל אורח חיים חרדי במהלך שירותו.
בארגון "חותם" תוהים להיכן נעלמו הנתונים הישנים, וטוענים שצה"ל משחק עם נתוני המתגייסות הדתיות כראות עיניו, לעתים כדי להראות עלייה משמעותית בגיוס – גם כשזו לא אירעה בפועל. נתונים שונים נמסרו בעבר לפחות לשני גורמים, בהתאם לאינטרס של הצבא בעניין.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: ״בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בשילוב בנות דתיות במגוון תפקידים בצה״ל. בשנת 2010 הוקם מדור 'בת חיל' באגף כוח האדם, שמרכז את הטיפול בחיילות הדתיות. מאז הקמת המדור קיימת אינדיקציה בנתוני צה״ל של 'בת חיל' ובהתאם קיימים משנה זו נתונים מרוכזים ומדויקים בנוגע להיקף המתגייסות הדתיות. בטרם שנת 2010 אמנם הופקו נתונים מסוימים בנוגע לגיוס של נשים בוגרות מוסדות החינוך הממלכתי הדתי, אך לא היה גוף מרכז לנתונים".
מארגון "חותם" נמסר: "לאחר בחינה מעמיקה של נתוני הגיוס של בנות דתיות לצה"ל, נוכחנו לדעת שלא היה שינוי מגמה משמעותי במספר המתגייסות לצבא מקרב בוגרות החינוך הממלכתי־דתי ב־15 השנים האחרונות. הצטערנו לגלות שצה"ל עורך מניפולציות בנתונים כדי לתדלק את הקמפיין שמתנהל לאחרונה, מתוך מגמה להראות 'ניצחון' כביכול על רבני ישראל ועל עמדת הרבנות הראשית והחינוך הממלכתי־דתי, המתנגדים לגיוס בנות דתיות לצבא".
למעבר לקריאת הכתבה באתר NRG לחץ כאן >>
*אינפוגרפיקה: דב כריש
