ניתן להביט סביב ולראות כיצד השבת הציבורית נשחקת, שלא לומר נרמסת,ודומה כי מתייחסים לכך בשוויון נפש, כמעט אין פוצה פה, אין מרעיש, אין מעורר. האם ויתרנו על תפקידנו? האם הפקרנו את השבת הציבורית? נראה כי מה שהיה ברור בעבר, כבר אינו מובן מאליו בהווה.
