החזקת בעלי החיים במשקים חקלאיים טומנת בחובה שאלות ערכיות, שעיקרן האפשרות לקיים משק חקלאי רווחי אל מול הפגיעה ברווחתם של בעלי החיים. הצעת חוק שלפנינו, מבקשת להביא למציאות של 'לולי חופש' בלבד תוך איסור על בניית לולים בעלי כלוב סוללה או שיפוצם.
שיטות לגידול תרנגולות לביצי מאכל
מבחינה מקצועית ישנן מספר שיטות לגידול תרנגולות לביצי מאכל: כלובי סוללה (בעלי 350 סמ"ר למטילה), לולים משפחתיים (בעלי 550 סמ"ר למטילה), לולי אסם בקומות, כלובים מועשרים (750 סמ"ר למטילה). ולולי חופש עם חצר.
העיקרון ההלכתי לבחירת השיטה
לאדם הראשון נאמר 'ורדו בדגת הים ובעוף השמים'. משמעותה של רדייה זו הינה שליטה על בעלי החיים. על פי ההלכה, אין מניעה בעצם החזקת בעלי החיים ושימוש בהם לצרכיו של האדם, גם אם הדבר כרוך בסבל מסוים לבעלי החיים. עם זאת, ישנם כמה עקרונות ותנאים להחזקת בעלי חיים לצורך האדם:
יש לוודא כי שיטת הגידול אותה בוחרים היא השיטה שבראש ובראשונה עונה כראוי על צרכי האדם הן מהבחינה הבריאותית, והן מהבחינה הכלכלית, ובנוסף לכך ממזערת את הפגיעה בבעלי החיים. בהקשר לכך יש לבחון את זמינות הביצה ואיכותה, עלויות הגידול, ורווחת העוף ובריאותו, ועוד.
נתוני גורמי המקצוע
מבדיקה שנעשתה על ידי צוות מקצועי במשרד החקלאות[1] עולה, כי שיטת הגידול אשר מביאה לידי ביטוי את צרכי האדם בצורה המיטבית הינה גידול התרנגולות בכלובי סוללה תוך הגדלת השטח למטילה ל 550 סמ"ר, וכמו כן נותנים מענה סביר לרווחת העוף, לעומת לולי חופש שהיתרון המשמעותי היחיד שלהם הוא היכולת של המטילה לבטא התנהגויות טבעיות. בנוסף לכך, קיימת התנגדות עקרונית של אנשי המקצוע לשימוש בלולי חופש, בשל העובדה שבלולים אלו קיים חשש משמעותי להתפרצות מגפת שפעת העופות.
לסיכום
אין לקבל את הצעת החוק הנוכחית, שאינה מביאה לידי ביטוי דיו את העובדה כי צרכי האדם הינם אלו אשר צריכים לבוא לידי ביטוי. יש לפעול לקידום הצעת משרד החקלאות, למעבר ללולים משפחתיים.
[1] ראה: "דוח הצוות המקצועי לבחינת רווחת המטילות במסגרת תכנית שדרוג לולי הטלה' באתר משרד החקלאות.
הצעות חוק